אנטואנט קמפף בת הארבע-עשרה, גיבורת הנשף, חולמת על אהבה כמו כל הנערות בנות גילה. הוריה, מתעשרים חדשים שאינם מפגינים כלפיה חום וחיבה, עורכים נשף שנועד לבסס את מעמדם החברתי, אך אוסרים עליה להשתתף בו. אנטואנט הפגועה נמלאת מרירות וכעס ונוקמת נקמה פשוטה אך מרה, המעוררת סערה גדולה וחושפת את הפנים הרבות שביחסי אם ובתה המתבגרת. לדויד גולדר, היהודי הפריזאי העשיר, יש אישה ובת אך הוא מרגיש בודד ולא אהוב. הוא שקוע כל כולו בעבודה, בעשרים השנה האחרונות אפילו לא שכב עם רעייתו, ויחסיו עם בתו המתבגרת הלכו והידרדרו. בעקבות התאבדות של איש עסקים אחר הוא נתקף חרדה ולוקה במחלת לב, וברגעים הקשים בחייו הוא מגלה כי המקורבים לו אדישים כלפיו ואינם מתעניינים אלא בכספו. אירן נמירובסקי, מחברת "סוויטה צרפתית", מתגלה גם ביצירות אלה ככותבת בעלת קול נדיר, המסוגלת לשלב ביקורת חברתית נוקבת עם חמלה אנושית פשוטה. היא מציירת באכזריות משעשעת את המתעשרים החדשים רודפי התענוגות, ובה בעת מתארת ברגישות את היחסים המורכבים הנרקמים בין בני זוג ובין הורים לילדיהם, ואת הבדידות הקיומית הנוכחת כל העת מתחת לפני השטח. אירן נמירובסקי נולדה בקייב למשפחת בנקאים יהודית אמידה. במהלך המהפכה הקומוניסטית נמלטה המשפחה ממולדתה והשתקעה בפריז, ושם חייתה וכתבה נמירובסקי והיתה לסופרת מוערכת ופופולרית מאוד בשנות השלושים של המאה העשרים. בעת הכיבוש הנאצי נעצרה בידי הגסטפו ונרצחה באושוויץ בשנת 1942. לאחרונה נתגלו יצירותיה מחדש, תורגמו מן הצרפתית לכמה שפות והן זוכות להערכה בעולם כולו. כתב העת האמריקאי "ניו יורקר" כינה אותה, בצדק, "היורשת של דוסטויבסקי".