זה לא ספר מתח.
אבל יש בו גופת אישה יפהפייה שמתגלה כבר בפרק הראשון בחורבה בדרום תל אביב. ומצטברות בו במהרה עוד זירות פשע משונות במיוחד, מעוטרות בכתובות גרפיטי חידתיות ובכלי נשק מימי המנדט.
ומככב בו בלש משטרה מבריק וחובב קופוני-הנחה, שכדי לאתר את הרוצח הסדרתי נאלץ לצרף לצוותו נערה חצופה, פרועה וחובבת ספרות בשם זואי, ומומחה לגרפיטי בעל זהות מינית מתנדנדת בשם רַאי.
ולכל התסבוכת הזאת נקשרים הסופר היהודי הגאון ברונו שולץ, שנרצח על ידי הנאצים בפולין שבעים שנה קודם לכן, וזקן בכיסא גלגלים שמסביר לבנו הענק חסר–הדעת את כל שעליו לדעת על נקמה קטלנית.
אז זה לא בדיוק ספר מתח, וגם לא בדיוק אגדה, וזה בטח לא רומן קלאסי – זה הפאזל הייחודי שהרכיב אמיר גוטפרוינד בבואו לבחון את התעלומה הגדולה מכולן: מה לכל הרוחות מתרחש שם, בקרקעית מלאת הצללים של נפש האדם?
אגדת ברונו ואדלה הוא סיפור מקורי, עכשווי וקולח להפליא; שילוב מנצח בין הומור נהדר, פואטיקה יפהפייה, אהבת הספרות והכישרון להתרומם מעל גבולות הז'אנרים, לרחף ביניהם וללהטט בשמיהם במין מטס ספרותי משוגע.
אמיר גוטפרוינד, היה מתמטיקאי בהכשרתו, וסגן אלוף בחיל האוויר בעברו. ספריו הקודמים - ובהם "שואה שלנו" (זוכה פרס בוכמן 2001) - מיקמו אותו בשורה הראשונה של המרתקים והאהודים שבסופרי ישראל. ב-27 בנובמבר 2015 נפטר אמיר גוטפרוינד בגיל 52 בבית החולים רמב"ם, לאחר שחלה בסרטן.
