אין כמו הסיפור הקצר כדי להמחיש את סגנונו הייחודי, התמציתי והמדויק של ארנסט המינגוויי. גם אין זה מפליא שחלק גדול מסיפוריו נכלל באנתולוגיות של קורסים על הז'אנר, או בקורסי מבוא כלליים לחקר הספרות. המינגוויי משתמש במבנה סגנוני שונה ומנוגד לזה שהיה מקובל במסורת הסיפור הקצר לפניו ובכך השפיע על התפתחותו של הז'אנר במאה העשרים.
הסיפורים הנכללים בקובץ זה לקוחים מן הקובץ ארבעים ותשעה הראשונים שיצא לאור בשנת 1938. במבוא של המינגוויי לקובץ הנ"ל הוא אומר: "הספר הזה כולל סיפורים מסוגים שונים. אני מקווה שתמצאו כמה שאתם אוהבים. לאחר שקראתי אותם שוב, החביבים עלי ביותר...הם: חיי האושר הקצרים של פרנסיס מקומבר, בארץ אחרת, גבעות כמו פילים לבנים, אבוד לך, שלגי הקילימנג'רו, מקום נקי, מואר היטב, וסיפור בשם אור העולם, שמעולם לא היה חביב על אף אחד אחר. יש גם כמה אחרים. משום שאילו לא אהבת אותם, לא היית מפרסם אותם." שבעה מתוך עשרת הסיפורים שבקובץ הם אלה שמונה המינגוויי ונוספו להם גם הרוצחים, חתול בגשם וקנרית לאחת –שהרי לא תיתכן אסופת סיפורים כזאת ללא השלושה הללו, שכולם, או חלקם מוכרים לכל קורא סיפרות. רוב הסיפורים רואים אור בעברית לראשונה, וכולם בתרגום חדש ועדכני.