תמונה של הצייר ההולנדי רמברנדט 'אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס', נעשית כמין צומת שמתכנסים אליו או מוליכים ממנו שני זרמים עיקריים בספר הזה:דברים שהיו באתונה העתיקה ובאימפריה שלה מזה, ודברים שהיו בהולנד ובאימפריה שלה במאה השבע-עשרה מזה, והכל מתוך זיקות מופלאות לדברים שהיו והווים במאה שלנו. ההיסטוריה היא סיפורם של הדברים שהיו:הספרות היא סיפורם של הדברים שיכלו להיות לפי ההסתברות או ההכרח-אלה דברי הפילוסוף היווני אריסטו, שבדרך מקורית מיוחדת במינה הוא נעשה אחת הדמויות הראשיות בספר. למקרא הספר החכם והמתגרה והמפתיע הזה אי-אפשר שלא לעיין בשאלה אם יכולה ההיסטוריה עצמה להיות ספרות מרתקת, ועל כל פנים משל גדול.