הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי - דודו ודודתו האיומים ובנם הדוחה דאדלי, בריון מפונק, מגודל ושמן. החדר של ארי הוא ארון פיצפון בתחתית המדרגות, והוריו המאמצים מעולם לא חגגו את יום הולדתו.
אך כל זה עומד להשתנות כשמכתב מסתורי מגיע אליו בדואר ינשופים: מכתב עם הזמנה למקום מופלא שהארי - וכל מי שיקרא עליו - לא יוכל לשכוח לעולם. כי כאן הארי מגלה לא רק חברים, ספורט אווירי וקסמים בכל דבר, החל בשיעורים וכלה בארוחות, אלא גם גורל גדול שמחכה לו… בתנאי שהוא יצליח לשרוד!
 
פרס הספרים הבריטי לספר השנה לילדים, 1997
 
פרס מדליית הזהב של סמרטיז - נסטלה, 1997
 
הספר הטוב ביותר לשנת 1998
- Publisher's Weekly
 
הספר הטוב ביותר לשנת 1998
- School Library Journal
 
ספר השנה 1998
- Parenting
 
הספר הטוב ביותר לשנת 1998 של הספרייה הציבורית בניו-יורק.
 
"לא ספר אלא נס... הארי פוטר הקטן מצליח לנתק נערים ממשחקי המחשב ומקלטות הווידאו ולגרום להם לקרוא! רולינג הצליחה להוכיח שהשמועות על מותו של הספר היו מוקדמות בהחלט...אור גדול ניצת בליבותיהם של הורים ומחנכים..."
- בועז כהן, ידיעות אחרונות.
 
"יותר מילד אחד כתב לרולינג שהוריו מתקוטטים על הזכות להקריא לו את הספר או שהם שואלים אותו לעצמם...ויותר ממבוגר אחד כבר כתב כדי להודות לה על העונג שבקריאת הספרים."
- שמעון אדף, סופשבוע מעריב.
 
"להארי פוטר יש את זה, מהעמוד הראשון, פחות או יותר. יש בו פשטות, וסיפור, ומתחופנטזיה ו...הוא ספר ילדים שמבוגרים מתחברים אליו באופן מיידי, וילדים עוד יותר מהר. להגיד לכם שאני אהבתי את הסיפור? כן, מאוד...כמו כולם נשביתי בקסמו...שקעתי לתוך העולם שלו ויצאתי ממנו אחרי כמה שעות מחייך..."
- אסף גברון, תרבות מעריב.
 
"הספר הוא ספר פולחן במלוא מובן המלה, וגיל קהל היעד שלו גמיש ביותר...רולינג יצרה דמות משכנעת להפליא, שאי-אפשר שלא לאהוב אותה ולרצות בטובתה לנצח..."
- יעל דר, הארץ.