מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, בן 38, שואל סרט וידיאו, שהמליץ עליו חבר - לעבודה: לא איזו יצירת - מופת קולנועית, אלא רק בידור של שעה - וחצי, שיוכל להסיח את דעתו מן הדכדוך שלו (הוא גרוש, ואינו רוצה להיזכר למה התגרש; ואת הקשר עם החברה הנוכחית שלו הוא רוצה לנתק ואינו מצליח). לאימתו הוא מגלה ששחקן - משנה בסרט, המופיע בתפקיד צצדי של פקיד - קבלה בבית מלון, הוא בן - דמותו, דומה לו כמו תאום - זהה בכל פרט, כולל נקודות - חן, כאילו הוא שכפול שלו, דופליקט. אפילו אשתו של השחקן לא תדע להבחין בין שניהם. אומנם ההוא בעל שפם, אבל גם לו - עצמו היא שפם לפני חמש שנים, בדיוק כשצולם הסרט, כלומר השניים אפילו משתנים בו - זמנית... בלי לגלות את הדבר לאיש, הוא מצליח, לאחר שורת תחבולות והרפתקאות, לגלות את שמו ואת כתובתו של השחקן האלמוני, הוא צץ בחייו במפתיע. אבל מי כאן המקור ומי העותק? מי האדם ה'נכון' ומי הטעות? מי אני? מי אתה? על מה אני יכול לומר זה אני? ומדוע - ככשניים מגלים שהם דומים זה לזה כמו שתי יריקות - הם הופכים אט - אט לאויבים מרים? זוהי ימירת - מופת קומית ואפלה אשר תוהה על טבען של הזהות האישית ושל האיניבידואליות האנושית. דווקא האיוס של הייחוד האישי מזריק בגיבור הספר אנרגיהמ משונה, מדרבן אותו לפעילות נמרצת המכוננת בו תודעה - עצמית חדשה, כאילו הוא פוגש לראשונה אתזהותו 'האמיתית'.