יפטיכון הוא סיפורם של אב ובן הדומים זה לזה דמיון ניכר, ועם זאת הם שונים בתכלית. הבן, אלכס, מתאר את ההתמודדות הגדולה של חייו-העלייה ארצה, הפציעה, הקטיעה והשיקום. במקביל מתאר האב, משה, את הישרדותו המופלאה בתקופת השואה בהולנד ובגרמניה. בן ואב-שתי תקופות, שתי לידות מחדש. זהו סיפורם של יהודים שאינם בדיוק יהודים; סיפור שבו אין אוחזים באותה הזהות יותר משני עמודים; סיפור שבו צומחת תקוה מתוך הייאוש והמוות. דיפטיכון, בדומה לספרו הראשון של חנן פרנק, פתק (פרוזה 1997 ) , הינו תערובת של בדיון עם יסודות אוטוביוגרפיים.