בכתיבתה רבת הרבדים והמדויקת להפליא, ויחד עם זאת מוטבעת בחותמה האישי, מוליכה אותנו טוני מוריסון, כבעין מצלמה פלינית בין הדמויות, הצלילים, הריחות, הצבעים, העימותים, השמחות והכאבים באותה שכונה בגבעות שמעל לעיירה מדליון, שכונה שנקראה פעם כשגרו בה הכושים – התחתית. באותה עיירה, שבבואתה וזיכרונותיה הם המעיין שממנו נובעת כתיבתה שירתה, אנו צומחים יחד עם שתי הגיבורות סולה ונל – במסען האישי מנערות לפריחה נשית, דרך מערכת יחסים סבוכה. יחד בסודותיהן, בחלומותיהן, בשמחה ובעצב, כשהעיירה הקטנה חונקת כטבעת. מתוך אותה תחושת אין-המוצא פורצת סולה יחידה לעולם הרחב ומתמודדת...