"בוגד", שאג חוקר שירות הביטחון, חיים בן עמי, "בגדת במדינת ישראל ובגדת בנכדך", בן עמי רכן לעבר מזוודתו של פרופ' מרקוס קלינגברג, ובהתפרצות של זעם פיזר את תוכנה לכל עבר: חולצות, מכנסיים, תחתונים, נחתו בכל פינה, תמונת הנכד של קלינגברג התעופפה לפינה רחוקה.
התפרעותו של חוקר השב"כ לא הותירה שום רישום בפניו של קלינגברג. הוא הוסיף לשבת על כיסא הנחקר ולא הניד עפעף.
חלפה עוד יממה והאיש לא נשבר.
ניסו אלף ואחת שיטות חקירה וקלינגברג לא אמר מילה.
עשרים שנים טען קצין הביטחון של המכון הביולוגי שמרקוס קלינגברג מרגל. מדי פעם שלחו אותו למכשירי הפוליגראף ולתישאול, אבל קלינגברג ניצח את כולם.
מאז שלח משה רבנו 12 המרגלים לתור את ארץ ישראל, לא חדל הצורך לבחון, לאסוף מידע, להעריך ולנתח את המתרחש בישראל.
הטכנולוגיה השתנתה, שיטות האיסוף השתכללו, האנשים התמקצעו, אך עקרונות היסוד נותרו בעינם: אותן דרכי עורמה, אותו שימוש עתיק-יומין בהתחזות, בהונאה ובתחבולות.
מאז הקמת מדינת ישראל נפלו כל המוסדות במערכת הביטחון הישראלית, גם החשאיים ביותר, קורבן למרגלים: הכור האטומי בדימונה, המכון הביולוגי בנס ציונה, שירות הביטחון הכללי, אמ"ן, המוסד, משרדי ראש הממשלה, הביטחון והחוץ.
המרגלים שנחשפו הופעלו בידי שירותי הביון של מדינות ערב, ברית המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי.
מול מאמצים אלה ניצבו לוחמי השב"כ.
סיפורם של הבולטים, המענינים והמסוכנים במרגלים וסוכני הביון הזרים מובא בספר זה.
יוסי מלמן ...
איתן הבר ...