זהו רומן שמספר בשני קולות - למעשה, בשני סוגי יומנים - את סיפורה של רוזאן: פעם הנערה היפה ביותר במחוז סלייגו שבצפון אירלנד, וכעת אשה כבת מאה השוהה במוסד לחולי נפש ומנסה להחיות בחשאי על הנייר (במכתב? ביומן? בצוואה?) את סיפור חייה המפותל והכואב - מאה שנים של אהבות, אכזבות והחמצות טרגיות שהובילו אותה ככל הנראה אל המוסד שבו היא שוהה כבר עשרות שנים.
במקביל נפרש גם יומנו של ד"ר גרין, הפסיכיאטר הראשי של המוסד, שמבקש לבחון את מצבה של המטופלת הקשישה, רגע לפני שבית החולים הישן נהרס וגורלה נגזר.
בדיווחיו, המבקשים להתחקות אף הם אחר סיפור חייה העלום של רוזאן, נחשפים חייו האישיים של ד"ר גרין, לבטיו המקצועיים, תסכוליו כגבר נשוי לא באושר, ובעיקר - גילויו המפתיעים על חיי רוזאן, שמונעים מכוחה של סקרנות בלתי מוסברת. במלאכת מחשבת וברגישות, בונה הסופר פסיפס רב משמעויות שבוחן, בין היתר, את תעתועי הזיכרון ואת האופן שבו כל אדם מספר לעצמו את סיפור חייו.
בתוך כך מתוודעים הקוראים לסיפורה הסוער של אירלנד, ארץ עקובה מדם שאת מחיר סכסוכיה הפנימיים משלמת אישה יפהפייה אשר ידעה אהבה גדולה ואיבדה את כל עולמה. מה באמת קרה לרוזאן? רק בסוף "הכתובים הסודיים" מתקבלת תמונה מפוענחת ומלאה של סיפור חיים מטלטל בן מאה שנה.
סבסטיאן בארי נחשב כיום לאחד מהסופרים הבולטים והאהובים בשפה האנגלית. ברומן "הכתובים הסודיים" הוא מתגלה לא רק כמספר מרתק בעל אבחנה מצמררת בחדותה, אלא גם כיוצר מעמיק ומעורר מחשבה שתוהה על מהות הזיכרון האנושי. האם יש בכלל אמת אחת יציבה, שאפשר לבחון על פיה את סיפור חייו של אדם? על פי "הכתובים הסודיים", כל סיפור חיים יכול להתפרש באופנים שונים, וכל אדם צועד בנתיב חיים מעורפל ומלא סודות.