תחילה חלמו בלבד לחיות בפרובאנס. אחר כך מימשו את החלום ורכשו בית משק ישן למרגלות הרי הלוברון, בין אוויניון לאקס. כך התחילו חייהם החדשים, הקזוטיים והמבלבלים של פיטר מייל ואשתו באיזור של כרמים, כפרים ציוריים ותושבים ציוריים עוד יותר. איזור שרוח המיסטראל מכה בו בחורף, השמש קופחת בקיץ, והטקס החשוב ביותר בחיים - האכילה.
"שנה בפרובאנס" הוא תיאור ההסתגלות, הקסם, התיסכול והעונג, שחוו מייל ואשתו בתריסר החודשים הראשונים לישיבתם בפרובאנס. הספר הפך לרב - מכר בבריטניה ובארה"ב, וגרם לנהירה תיירותית עצומה לאיזור הלוברון ולהתנפלות מתמדת על דלת ביתם של המיילים.
"חוש ההומור שלו, הכולל יכולת לצחוק גם לעצמו, ראיית האבסורד הקולעת, תורמים הרבה להנאת הקריאה...אתה יכול כמעט לטעום את המאכלים והיינות, לחוש את השמש והרוחות הקלילות, ולקחת חלק במשחקי הכדורת ומירוצי העזים" - ה'סאנדיי אקספרס'.
"מסוגנן, שנון, קריא להפליא. אורחות החיים המקומיים המתוארים בהומור כובש. אך ההיתול מכסה על אהבתו העצומה של מייל לנוף ולתושביו, ועל ההתלהבות שבה הוא משקיע עצמו בחושניות הפובאנסלית" - ה'סאנדיי טיימס'.
