"...דדה הלך לאט לאט בשתיקה אל מרכז החדר.
אחר-כך הצליב את זרועותיו, החווה קידה עמוקה והחל לחוג סביב עצמו באיטיות מרובה.
היתה זו תנועה הזורמת בקלות, ללא מאמץ, שהזכירה לי סירה החגה סביב עצמה בזרמו של נהר העושה דרכו אל הים.
לאחר מכן התגברה אט אט מהירות הסיבוב, עד שהגיע הרגע שבו פרש את זרועותיו כך שידו הימנית היתה מורמת, כף היד כלפי מעלה, וידו השמאלית מופנית אל הקרקע.
זה היה יפה באורח לא יאומן, כהיפתחו של פרח מושלם. רגלו השמאלית לא עזבה את הקרקע אף פעם...".
אנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית, שבה מתמוטטות רבות מן הצורות המסורתיות.
כולם מנסים, בקדחתנות רבה לאושש ולתמוך בצורות הדתיות, הפוליטיות והכלכליות של דרך החיים המערבית.
פוליטיקאים וכלכלנים מנסים דרכים שונות, זו אחר זו, כדי להביא ליציבות, אולם דבר לא קורה באמת. אין שינוי ממשי.
ואתם, המחפשים הרוחניים, מסתובבים בכל העולם בנסותכם למצוא תשובות לכאב ולבלבול שלכם.
אתם פונים אל גורואים בהודו, לסוואמים, לאסטרולוגים, לפסיכואנליטיקנים, לכל מיני אנשים שאת דרכיהם אתם מנסים לזמן מה. ועכשיו אתה כנראה מנסה את הדרווישים..."
נסיעה, אהבה חיפוש, טעות, ולימוד כואב, ואף מתכון לזיתים תמצאו בספר הנפלא של רשאד פילד, העובר מלונדון לטורקיה ונשבה בקסמי איסטנבול, והדרווישים.