תמיד טוב לעשות פוקוס על פוקנר
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 4 באפר׳
- זמן קריאה 1 דקות
פוקנר לא כתב על הדרום האמריקאי — הוא המציא עולם ספרותי שלם. מחוז יוקנפטופה הבדיוני שלו הפך למעבדה אנושית: משפחות מתפוררות, זיכרון קולקטיבי, אשמה היסטורית, אלימות, אהבה, דת, גזע וזמן שלא מתקדם בקו ישר אלא מתפרק ומתכנס מחדש.
הוא אחד הסופרים שהגדירו מחדש את הרומן המודרני, לצד שמות כמו ג'יימס ג'ויס ו־וירג'יניה וולף, אבל בניגוד אליהם, פוקנר נשאר עמוק בתוך אדמה, אבק, משפחות וכאב אנושי מאוד מוחשי.
למה לקרוא פוקנר היום?
1. כי הוא מלמד איך בני אדם באמת חושבים
אצל פוקנר התודעה קופצת, נזכרת, מתבלבלת, חוזרת אחורה. הקריאה דורשת מאמץ אבל היא מרגישה אמיתית בצורה כמעט מטרידה.
2. כי הוא כתב על עולם שמתפרק (נשמע מוכר?)
דרום ארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים הופך אצלו לסיפור אוניברסלי על חברות שאיבדו את עצמן. קשה לא לזהות בזה משהו עכשווי מאוד.
3. כי הוא סופר של קוראים רציניים
פוקנר הוא לא קריאה "נוחה". הוא סופר שמתגמל סבלנות. מי שנכנס אליו מגלה ספרות שממש משנה את קצב הקריאה ואת אופן החשיבה.
4. כי כל ספר הוא דלת אחרת לאותו עולם
לא משנה אם מתחילים ב־אור באוגוסט, בשוכבי גוועת, מקלט או הבלתי מנוצחים — כל אחד מהם חושף זווית אחרת של אותו יקום ספרותי.
ומה מיוחד דווקא בו?
פוקנר זכה בפרס נובל לספרות ב-1949 לא בגלל עלילה מסוימת או ספר אחד, אלא בגלל דבר עמוק יותר:
הוא הוכיח שרומן יכול להיות מורכב כמו זיכרון אנושי.
ובמובן הזה פוקנר הוא לא רק סופר אמריקאי, הוא סופר שכל קורא רציני מגיע אליו בסופו של דבר.
שווה קריאה - בשיא הרצינות.
תגובות