All Posts

אריך קסטנר הוא אחד הסופרים המעניינים והלא שגרתיים בספרות הילדים של המאה ה 20, בעיקר כי הוא מעולם לא הסתפק בכתיבה “לילדים בלבד”. קסטנר (1899–1974) פעל בגרמניה בתקופה סוערת במיוחד: רפובליקת ויימאר, עליית הנאציזם, מלחמת העולם השנייה ואחריה. הרקע הזה נוכח כמעט בכל מה שהוא כותב, גם כשהספרים עצמם נראים קלילים, הומוריסטיים והרפתקניים. הייחוד המרכזי שלו כסופר הוא השילוב בין קלילות חיצונית לבין עומק מוסרי ברור. מצד אחד יש אצלו עלילות מאוד נגישות: ילדים שנוסעים לבד, מסתבכים, פותרים תעל

נשים במדע מאת רייצ'ל איגנוטופסקי הוא ספר ידע מאויר, צבעוני ומעורר השראה, שמציג לקוראים צעירים נשים פורצות דרך בתחומי המדע לאורך ההיסטוריה. הספר משלב טקסט קצר ונגיש עם איורים מרהיבים, והופך נושאים מדעיים לסיפור מרתק וקל לקריאה. כל דמות מקבלת הצצה לעולם שלה — מהתגליות ועד האתגרים שבדרך — באופן שמקרב את המדע לקוראים הצעירים. קהל היעד המרכזי הוא בעיקר בנות שאוהבות לקרוא בכיתות ה׳–ו׳, אך גם בנים ימצאו כאן עניין רב ויוכלו להיחשף לסיפורי השראה חשובים ולתרומתן של נשים לעולם המדע. זהו

בכל מערכת בחירות בישראל חוזרת אותה שאלה יסודית: לאן המדינה הולכת? ויכוחים על ביטחון, כלכלה, זהות, דת ומדינה או יחסי חוץ ממלאים את הכותרות, אבל לעיתים נדמה שאנחנו מנהלים את הוויכוח בלי לחזור לרגע אל נקודת ההתחלה. אל המקום שבו ניסו לנסח לא רק מדיניות, אלא כיוון היסטורי. כאן נכנסת סדרת הספרים חזון ודרך: אוסף כתבים, נאומים ומאמרים של דוד בן גוריון, האיש שלא ראה במדינה שפעל להקמתה כנקודת סוף הדרך (הגעת אל היעד!) אלא התחלה של פרויקט לאומי ארוך טווח. לא פוליטיקה, תפיסת עולם חזון ודר

איך זה באמת לנהל חנות ספרים יד-שנייה? הרבה אנשים מדמיינים חנות ספרים יד-שנייה כמקום שקט: מדפים, אבק נעים של נייר ישן, מוזיקה רגועה ברקע. האמת? זה הרבה יותר דומה להרפתקה יומיומית. ניהול חנות ספרים יד-שנייה מתחיל הרבה לפני שהספר מגיע למדף. היום שלי מתחיל בדרך כלל בנסיעה לאיסוף מלאי. פגישה עם המחסנאים שלי שהכינו לי מלאי ספרים לצילום. ארגזים על ארגזים. וכל ארגז כזה הוא תיבת אוצר קטנה. אף פעם אי אפשר לדעת מה מחכה בפנים: מהדורה נשכחת, ספר ילדות נדיר, או כותר שמישהו חיפש כבר שנים. כ

יש מאיירים טובים. יש מאיירים מוכשרים. ויש מאיירים שהם פשוט ילדות. ה. הכטקופף הוא מהסוג השלישי. יש אצלי עכשיו שלושה ספרים מאוירים שלו על המדף — מן התורה של לוין קיפניס, עולמי שלי – איכות החיים מגיל הרך של ניצה נפתלי, ו חגי ישראל לגיל הרך של נחמה ניר יניב. אלה ספרים עם דגש חינוכי מובהק, עברית של ראשית קריאה. לא ספרות גדולה, לא קלאסיקה דרמטית. ובכל זאת, אתה פותח עמוד… והציורים גונבים את כל ההצגה. אני נעלמתי בין הדפים לשעה... הכטקופף לא רק אייר ילדים. הוא אייר עולם. עולם שבו המבו

מותו של יאיר גרבוז סוגר פרק נדיר בתרבות הישראלית, פרק שבו אמן פלסטי היה גם סופר חד עין, הומוריסט, אינטלקטואל ציבורי ואיש מילים כמעט אובססיבי. גרבוז נודע קודם כול כצייר וכמאייר מרכזי באמנות הישראלית, אך הכתיבה אצלו לא הייתה תחביב צדדי אלא המשך ישיר של אותה פעולה אמנותית. בדיוק כפי שהכניס מילים אל תוך הציור, כך הכניס ציוריות אל תוך הפרוזה: טקסטים הבנויים מהתבוננות, אירוניה, זיכרון וחשד קבוע כלפי פאתוס לאומי וקלישאות תרבותיות. בספריו: תמיד פולני ו כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכ

בין שלל הקולות שמלווים את הפוליטיקה הישראלית, הקריקטורה היא אולי התגובה המיידית והחדה ביותר לאירועי היום ובתחום הזה, שלמה כהן היה במשך שנים אחד הקולות המזוהים ביותר עם הזירה הציבורית. כקריקטוריסט הראשי של ישראל היום, כהן ליווה יום יום את הדרמה הפוליטית המקומית: ממשלות קמות ונופלות, מערכות בחירות אינסופיות, מאבקי כוח ואישיויות גדולות מהחיים. הקריקטורות שלו אינן רק בדיחה גרפית, הן פרשנות עיתונאית לכל דבר. הקו האיורִי של כהן מאופיין בפשטות מדויקת: מינימום קווים, מקסימום אמירה. ה

שליחות חשאית: הרפתקה שמתחילה בעמוד הראשון. יש סדרות ספרים שפשוט יודעות מה הן רוצות להיות ו שליחות חשאית היא בדיוק כזאת. לא מתנצלת, לא מתעכבת, ולא מבזבזת זמן: מהרגע הראשון הקורא נכנס לעולם של סוכנים צעירים, משימות מסוכנות וקצב שמרגיש כמעט קולנועי. מדובר בסדרה שבנויה כמו מותחן ריגול קלאסי, רק בגובה העיניים של קוראים צעירים (וגם מבוגרים שלא שכחו כמה כיף להיסחף בעלילה טובה). כל ספר עומד בפני עצמו כמשימה חדשה, אבל יחד הם יוצרים מסע מתמשך של התבגרות, אומץ וקבלת החלטות תחת לחץ. למה

ערב יום השואה מזמין אותנו לפעמים דווקא אל הספרים הקטנים, אלה שלא צועקים היסטוריה גדולה, אלא לוחשים סיפור אנושי אחד שמצליח לשאת על גבו עולם שלם. כזה הוא הנני, אבי מאת פרידריך טורברג . זהו ספר דק, כמעט צנוע בהיקפו. אבל כבר אחרי כמה עמודים ברור: אין כאן שום דבר קטן באמת. העלילה מתמקדת בסיפור אישי מאוד: בן ואב, מערכת יחסים טעונה, כמעט יומיומית, שנראית בתחילה פרטית לחלוטין. לא גטאות, לא מחנות, לא תיאורי זוועה ישירים. ובדיוק כאן טמונה העוצמה. טורברג בוחר לספר את השואה דרך מה שנש

לפני דרקונים, לפני גיבורי על, לפני פנטזיה מודרנית, היו הסיפורים של יוון העתיקה. סיפורים על אלים קנאים, בני אנוש אמיצים, נבואות שאי אפשר לברוח מהן והרפתקאות שהפכו לאבני היסוד של התרבות המערבית. מיתולוגיה של אדית המילטון הוא אחד השערים הנעימים והמרתקים ביותר להיכנס אל העולם הזה. הספר אוסף את המיתוסים הגדולים: זאוס ואתנה, הרקלס ופרסאוס, מלחמת טרויה ואודיסאוס ומספר אותם מחדש בשפה צלולה, אלגנטית וסוחפת. המילטון מצליחה לעשות דבר נדיר: להפוך את המיתולוגיה לנגישה בלי לאבד את ההוד, ה

פוקנר לא כתב על הדרום האמריקאי — הוא המציא עולם ספרותי שלם. מחוז יוקנפטופה הבדיוני שלו הפך למעבדה אנושית: משפחות מתפוררות, זיכרון קולקטיבי, אשמה היסטורית, אלימות, אהבה, דת, גזע וזמן שלא מתקדם בקו ישר אלא מתפרק ומתכנס מחדש. הוא אחד הסופרים שהגדירו מחדש את הרומן המודרני, לצד שמות כמו ג'יימס ג'ויס ו־וירג'יניה וולף, אבל בניגוד אליהם, פוקנר נשאר עמוק בתוך אדמה, אבק, משפחות וכאב אנושי מאוד מוחשי. למה לקרוא פוקנר היום? 1. כי הוא מלמד איך בני אדם באמת חושבים אצל פוקנר התודעה קופצת, נ

יש ילדים ששואלים את ארבע הקושיות. ויש ילדים שאחרי ה"מה נשתנה" פשוט ממשיכים. לא מתעכבים. עוד שאלה. ועוד אחת. ולמה בעצם? ומי קבע? ומה אם העולם עובד אחרת לגמרי? לקראת ערב פסח, חג השאלות הגדול ביותר בתרבות היהודית, זו הזדמנות מושלמת להכיר לילדים וגם למבוגרים (האמת במיוחד למבוגרים) את שני ספרי אליס של לואיס קרול, במהדורות הנהדרות של הספריה החדשה, בתרגומה המבריק של רנה ליטווין: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הספר המוער ן - מבעד למראה ומה אליס מצאה שם אלה אינם רק ספרי ילדים. למעשה, הם

יש סופרים שאינם נעלמים, הם פשוט מחכים שיגלו אותם מחדש. כזה הוא יהושע בר יוסף. בר יוסף היה תופעה כמעט יחידה בספרות העברית: סופר שצמח מתוך העולם החרדי, נשאר קשור אליו נפשית ורוחנית ובו בזמן ניהל מולו מאבק אינטלקטואלי ופילוסופי מתמשך. לא מרד פשטני, לא נטישה מוחלטת, אלא חיים שלמים בתוך סדק: בין אמונה לספק, בין הלכה לחירות, בין געגוע למסורת לבין חיפוש אחר קול אישי. הספרות שלו איננה ספרות "דתית", וגם לא ספרות חילונית במובן המקובל. היא ספרות של אדם שאינו מפסיק לשאול שאלות. הגיבורים

לחשוב כמו רוברט לנגדון: קריאה משולבת בשלושה ספרים הצלחתם של ספרי דן בראון לא נובעת רק מעלילה מהירה או קונספירציות מבריקות. הכוח האמיתי שלהם טמון בתחושה שהעולם מלא משמעות נסתרת ושיש מי שיודע לקרוא אותה. הדמות שמגלמת את הרעיון הזה היא כמובן רוברט לנגדון, פרופסור לסימבולוגיה שמביט ביצירת אמנות ורואה מערכת של רעיונות, אמונות וקודים בני מאות שנים. אבל כדי להבין באמת את צורת החשיבה הזאת, כדאי לצאת לרגע מהמותחן עצמו ולבנות קריאה משולבת. שלב ראשון: ההרפתקה האינטלקטואלית מלאכים ושדים

הטירה - בין שלג, ביורוקרטיה ואינסוף המתנה אם יש ספר שטוב להיתקע עליו - הטירה של פרנץ קפקא הוא הספר בשביל זה. אין כאן עלילה שמתקדמת, אלא מצב קיומי שמתהדק. הרומן, שנכתב בשנותיו האחרונות של קפקא ונותר בלתי גמור, מציג את ק', מודד קרקעות שמגיע לכפר הנשלט בידי טירה מסתורית ומנסה, לשווא, לקבל הכרה, אישור, או אפילו הסבר פשוט לנוכחותו. ככל שהוא מתאמץ יותר, כך העולם סביבו הופך אטום יותר, מסורבל יותר, ובעיקר חסר פשר אך בעל היגיון פנימי קשוח. אבל עזבו את זה. העלילה כאן היא כמעט תירוץ. מ

המהמר הוא לא סתם רומן. זו כניסה חדה, כמעט אכזרית, לתוך הנפש האנושית כשהיא עומדת מול פיתוי. ב " המהמר " של פיודור דוסטויבסקי, שיצא בעברית מחדש בהוצאת עם עובד, אנחנו לא מקבלים רק סיפור על קזינו, אלא דיוקן פסיכולוגי מדויק של אדם שמאבד שליטה, לא רק על כספו, אלא על חייו. העלילה עוקבת אחרי אלכסיי איוואנוביץ', מורה פרטי שנשאב לעולם הרולטה. מה שמתחיל כהתנסות, כמעט משחקית, הופך מהר מאוד לאובססיה. דוסטויבסקי, שבעצמו נאבק בהתמכרות להימורים, כותב מתוך בטן בוערת וזה מורגש בכל שורה. מה שמי

צמד הכרכים של Samuel Eliot Morison – “The Oxford History of the American People” זו לא רק כרוניקה של אירועים, אלא ניסיון להבין איך נולדה, התעצבה והפכה למעצמה המדינה שמלווה את ישראל גם ברגעים מורכבים כמו עכשיו. לפניכם לא עוד ספר היסטוריה יבש. מוריסון לא כותב כמו אקדמאי מנותק. הוא כותב כמו מספר סיפורים עם עומק של חוקר. הוא לוקח אתכם דרך: הקולוניות הראשונות המאבק לעצמאות מלחמות פנימיות ושסעים והעלייה המטאורית למעמד של מעצמה עולמית אבל מה שבאמת בולט זו ההבנה של הרוח האמריקאית. ל

🔥 חם מהתנור: הקומיקס הישראלי שכולם צריכים להכיר: פיצריה קמיקזה מדובר בשיתוף פעולה מסקרן בין אחד הסופרים המקוריים והנועזים ביותר בישראל, אתגר קרת, לבין אחד המאיירים המרשימים בדורו - אסף חנוכה. התוצאה היא לא עוד קומיקס, אלא יצירה חד פעמית שמצליחה להיות בו זמנית מצחיקה, עצובה, חכמה, אבסורדית ויפהפייה מבחינה אמנותית. הסיפור לוקח אותנו לעולם מוזר: עולם ביניים שאליו מגיעים אנשים שהתאבדו. מקום קצת אפור, קצת תקוע, קצת כמו החיים עצמם, רק בלי התקווה. ובתוך העולם הזה מתגלגל סיפור אהבה,

ספרים טובים על תולדות ארץ ישראל יש למכביר, אבל פרוייקט שהוא פשוט מפעל היסטורי מ א' ועד ת' יש רק אחד. "ההיסטוריה של ארץ ישראל" בעריכתו של יעקב שביט הוא סט מרשים של עשרה כרכים, שנחשב לאחד המיזמים המחקריים המקיפים ביותר שנעשו בעברית על תולדות הארץ. הסדרה יצאה לאור על ידי יד יצחק בן צבי יחד עם כתר הוצאה לאור, ושיתפו בה פעולה מיטב החוקרים וההיסטוריונים בישראל. כל כרך נכתב בידי מומחים לתקופה מסוימת, ולכן מתקבלת תמונה רחבה, מדויקת ומבוססת מחקר. הסדרה מכסה את הסיפור כולו מהתקופות הקד

שיעור תנ״ך עם הילדים, בלי מסך אחד אבל עם המון חכמת חיים. בימים שבהם למידה מרחוק הפכה לשגרה, רבים מההורים כבר מבינים את הבעיה: המסך פתוח, הזום עובד, אבל הקשב של הילדים… פחות. פה נכנס פתרון הרבה יותר פשוט והרבה יותר אפקטיבי: ספר טוב ביד. הספר " משלי משלי " של אפרים סידון לוקח את ספר משלי המקראי ומגיש אותו בצורה חכמה, מצחיקה ונגישה לילדים. סידון מצליח לעשות את מה שמעטים מצליחים: להפוך חוכמה עתיקה בת אלפי שנים למשהו שילדים באמת נהנים לקרוא. וכשמצרפים לזה את האיורים המבריקים של דנ