בנימין וילקומירסקי נמצא תועה בשולי אושוויץ-בירקנאו בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. הוא מתגלגל במחנות-מוות שונים מאז שהיה בן שלוש או ארבע. הוריו מתו. ואחר-כך גם אחיו. הוא לא ידע את שמו. במשפחה השוויצרית שגידלה אותו אחרי המלחמה וגם בבית-הספר ניסו בעקשנות להשכיח ממנו הכול. כעבור חמישים שנה, בעזרת פסיכואנליזה, הוא חושף את זכרונותיו המוקדמים ביותר.הספר מכיל קטעים ממה שנותר בזכרונו. לא יותר מזה. בלי שיפוט ובלי ניתוח, בלי כל תחבולות ספרותיות, אבל בכוח הבעה צלול ומדהים, מכריחה אותנו הספר הזה לחוות אהבה ואובדן, אימה וידידות, הישרדות ותקווה, כאילו היינו אנחנו הילד ההוא. קרעים הם יותר מזכרונות של ילד שההיסטוריה עשתה אותו יתום: זוהי יצירה שעוסקת באמיתות העמוקות של הרוח האנושית.זוהי יצירה מדהימה. "אינני משורר ואינני סופר.לא נותר לי אלא לנסות להשתמש במילים כדי לשרטט בדייקנות ככל האפשר את מה שקרה,את מה שראיתי..." בנימין וילקומירסקי בנימין וילקומירסקי חי כיום בשווייצריה והוא מוזיקאי ידוע בארצו.