"ימי רעה" הוא סיפורה הכובש של עיירה רדופת פגעים, סיפור מלא הומור מר וספוג בעושר הדמיון, העלילה והאווירה המכושפת המציינים את כתיבתו של חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982 - גבריאל גרסיה מרקס. בעיירה קולומביאנית חסרת-שם מתחילים להופיע במסתוריות כתבי-פלסתר על קירות הבתים, המפיצים דברי רכילות על זימה, ניאוף וטירוף וכבר גרמו רצח של צעיר אחד. הגשמים הבלתי פוסקים, השטפון, החום המעיק, קול החצוצרה הקורא להתחלת העוצר עוד מגדילים את אווירת התוהו והפחד משתלטים על העיירה. איש אינו יודע מיהו בעל העט המורעל. האב אנחל, הכומר הזקן שכנסייתו רדופת עכברים, מבלה את זמנו בצנזורה על סרטי קולנוע. השופט מתפאר בכושרו המיני ויושב מול תמונה של אלת הצדק שעיניה קשורות, בעוד מזכירו מורט תרנגולות. ראש העיר שוכב בערסלו ומתענה בכאב שיניים. רק כשנמצא השעיר לעזאזל שוככים הגשמים ולכאורה שב הכול על מקומו. "ימי רעה" משרטט עליה קצרה בחיי עיירה דרום אמריקאית, על שלל דמויותיה הציוריות, המשקפות את הנלעגות וההומור של חיי היומיום. ספר זה סלל את הדרך לרומן הגדול של מרקס, "מאה שנים של בדידות", אשר ראה אור שנתיים לאחריו.