זהו סיפור מוכר. ופשוט. אישה צעירה מתאהבת בגבר. הם מנהלים רומן. היא פנויה. הוא נשוי. וכדי לסבך את המצב עוד יותר, הוא גם הבוס שלה. חייו של אחד מהם ייהרסו. כלומר, של אחת מהם. כבר אמרנו, סיפור מוכר.
כדי להציל משהו מכבודה האבוד, בורחת האישה הצעירה הרחק. מחייה שלה, ממשפחתה, מהישגיה המקצועיים. היא אפילו משנה את שמה. מעתה היא "ג'יין יאנג". אבל האם באמת אפשר לברוח מהעבר?
ברגישות ובחוכמה, טווה הסופרת גבריאל זווין עלילה שאי אפשר להתנתק ממנה. השפלה וכאב, כישלון והיכולת לקום ממנו, בושה והתמודדות – כולם נמצאים בו לצד נחמה אחת מאוחרת: אורה המסנוור של השמש, שגם הפעם – הוא חומר החיטוי הטוב ביותר.
 
"רומן מבריק ומצחיק, ואין אישה אחת שלא תמצא בו את עצמה... יש בו לב ועמוד שדרה, בדיוק מה שאנו זקוקים לו" – שיקגו טריביון