מבקר נודע כתב כי אם "מילכוד 22" היה הרומן הראשון הטוב ביותר שנכתב אחרי מלחמת העולם השניה - "משהו קרה" הוא הספר השני הטוב ביותר, אם לא יותר מזאת. כש"משהו קרה" ראה אור היתה לו עוצמה רגשית גדולה והד ספרותי רב, עד מהרה הוגדר הספר כיצירת מופת שפויה - מטורפת. מטורפת, מפני שבוב סלוקום, הדמות המרכזית ב"משהו קרה", חייב להיות חריג כדי להחזיק את הראש מעל פני המים ולשמור על מידה של שפיות בעולם שמערכותיו נטרפו. לסלוקום יש מה שאדם נורמלי מתאווה לו - בית נאה בפרוור, אשה נאה וילדים, שתי מכוניות והוא מחזיק מנהל בעסקי התקשורת בניו - יורק ומשתכר היטב. סלוקום חי, כביכול את החיים היפים של היאפים האמריקאים. אבל הוא עייף, הוא פוחד מן הזיקנה המזדחלת עליו, הוא אחוז אימה מפני כשלון. ובמסתרים מקדיר את חייו בן מפגר בשכלו. ילד זה הוא מקור לכאב עמוק שקשה לשערו.
"משהו קרה" הוא ספר של חוסר אונים אמוציונלי מוחלט ושל פסימיזם עמוק. מעטים העזו והצליחו לחדור, באיזמל חד ובהבחנה דקה אל מבוכי נפשו של ה"גיבור" העירוני המודרני, בן שלהי המאה העשרים - ואל מהות ההצלחה והכשלון.
"משהו קרה" הוא ספר מצחיק, כואב ומזעזע עד אימה, מבריק ומרגש. ספר הגורם לבני - אדם להשתנות.
