למה נכתבים סיפורים ושירים? איזה טוב יש בהם? היש להם שליחות? שליחותו של מי? ולשם מה הם נקראים? איזה מין תועלת יש לנו בקריאתם? מהי אותה הנאה שאנו נהנים בהם? ומי שאינו נהנה - היש איזו דרך ללמדו סוג זה של הנאה? ומה פירושו לקרוא? על שאלות אלו ועל רבות אחרות תוהה יזהר סמילנסקי כקורא, כסופר, ואף כמורה לספרות. ספר שהוא "קול - קורא לשחרור הסיפורים והשירים מידי כובשיהם: החברה, התרבות, והשליחויות...קול - קורא לשחרור השירים והסיפורים מהשתייכות לספרות ולשירה. שחרור פגישת אדם עם יצירת אדם." ספר פרובוקטיבי וסותר - מוסכמות. שנכתב מתוך נגיעה אישית ועל סמך התנסות אישית.