"אני אחכה עד שאתי תקום מהספה, ותלך לקנות עיתון דרושים, ותשב עם טוש צהוב, ותסמן לעצמה בעיגול חיים חדשים, ואז היא תצא, תמצא עבודה, והיא תכיר שם איזה מישהו, והם יתחתנו, ולנו תהיה שמחה גדולה בבית וכל הדמויות של הסדרה יבואו, פעם ראשונה שכל הקצוות יתחברו לפרק אחד, וכשההוא של אתי ישבור את הכוס, כל הצופים יקומו במסעדות, ימחאו כפיים, יתרגשו, והספה הלבנה של אתי תנשום לרווחה, סוף סוף היא תגיד, סוף סוף."
העונה האחרונה של מוטי ביטון הוא רומן התבגרות מצחיק ואיום, פרוע ושובר לב. רומן המשבש את העולם והשפה ובדרך מפר טאבו אחר טאבו.
ירוחם, 1989. מוטי ביטון בן 13. שתי אחיותיו מהרהרות בהתאבדות, בבית חי דיכאון. גם דוב גדול חי בבית, מביט בהם בשתיקה.
כדי לברוח מהמציאות שלו, מוטי כותב אופרת סבון. ממש כמו "שושלת", רגע האושר היחיד עבורו במהלך השבוע. באופרת הסבון שלו משחקים רק אשכנזים, בדיוק אותם אשכנזים שפיטרו את אמו מהעבודה וגרמו למצב הביש הזה.
מוטי ביטון כותב את יצירת חייו ולא מפסיק לשקר כדי למצוא אמת. בשעה שעולמו מטלטל על ידי כוחות גדולים ממנו, כל שנותר לו הוא לכתוב את העונה האחרונה שלו. העונה האחרונה של מוטי ביטון.
