יוּמי פוּלֶר היא טיפוס בעייתי, מה שנקרא "זרע רע". בגיל ארבע עשרה היא ברחה מהבית, אחר כך ילדה שלושה ילדים לבני־זוג שונים ועכשיו היא שותה הרבה יותר מדי. את הוריה השמרנים, חוואים מאיידהו הנידחת, היא השאירה הרחק מאחור. אבל אחרי עשרים וחמש שנה, כאשר חברת ילדות שלה מאתרת אותה ומודיעה לה שאביה גוסס ואמה חולת אלצהיימר, היא נאלצת לחזור לעיירת הולדתה הקפואה, השנואה. שם היא פוגשת חבורת צעירים, פעילים למען איכות הסביבה, שמכתירים לתדהמתה את אביה ל"גורו" ול"נביא המהפכה", קונים את לבם של ילדיה, ומגלים – גם לנו – עולם חדש שבו אמא־טבע היא בסך־הכול עוד פטנט בבעלות תאגידית.
ספרה הקודם של רות ל. אוזקי, רב־המכר שנת הבשרים שלי, קנה לה אוהדים רבים בכל רחבי העולם. על פני הבריאה כולה שועט באותה דרך פרובוקטיבית, ומפגיש אותנו עם עלילה רבת־תהפוכות.