היסוד המשותף לסיפורים אלה הוא ``אזור הדממה`` המצוי תמיד בתשתית הקשרים שבין אדם לאדם: בתמרונים האילמים שחייל עורך על גופה של מטרונית אדישה, נראים שלביו הלא צפויים של הפיתוי; עתים כניצחונות כבירים ועתים כתבוסות נוראות; אחרי ליל אהבה לא צפוי חוזר אדם פשוט לחייו האפורים כפקיד קטן, וכאשר הוא מנסה להאציל את רגעי אושרו על שגרת היום יום, מתברר לו עד מהרה שכל חוויה שאין אפשרות לספר אותה, נמוגה ואובדת ללא תקנה... כל הסיפורים - או כמעט כולם - הם פרי שנות החמישים, וזאת לא רק משום שהם תואמים את האקלים ששרר בספרות האיטלקית בשנים הללו, בהן סופרים ומשוררים רבים אימצו להם צורות הבעה שהיו רווחות במאה ה-י``ט. אולם קאלווינו משך השראה גם מתקופות אחרות, והתייחס גם למסורת ימי הביניים, ולזו של אגדות עם, וכל היסודות האלה השתלבו בכתיבתו מבלי לבטל אלה את אלה. ספרי איטאלו קאלווינו שראו אור בספרית פועלים: אבות אבותינו אם בלילה חורפי עובר אורח הערים הסמויות מעין מר פלומר מרקובלדו (או עונות השנה בעיר) סיפורי עם איטלקיים