הלה רופאייזן לבית שיפר נולדה בקראקוב למשפחה אדוקה. למדה בבית–ספר פולני קתולי. לימים עזרה לה היכרות זו בתפקידה המחתרתי. בשחר נעוריה הצטרפה לתנועת "עקיבא" ועוד לפני פרוץ המלחמה התכוננה לעלות ארצה, ולא הספיקה. במרס 1941 צורפה לפלוגת הכשרה של "עקיבא" בווארשה, וכמזכירתה עמדה בקשר יומיומי עם נציגי התנועות החלוציות האחרות:"דרור", "השומר הצעיר", "גורדוניה", "הנוער הציוני" ועוד, והשתתפה בישיבה הגורלית, אשר החליטה על הקמת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). באוגוסט 1942, אחרי האקציה הגדולה, נסעה לקראקוב להתייעצות. מאז שימשה קשרית של אי"ל בקראקוב ובסביבתה, אך בעיקר נשלחה לווארשה: הבריחה נשק לקראקוב; העבירה אנשים וידיעות; הגניבה ניירות מזויפים וכסף. אחרי המרד בקראקוב בדצמבר 1942 נתפסה בידי הגרמנים בכניסה לגטו וארשה–וברחה. תוך כדי מנוסתה נפצעה ונשארה בגטו עד המרד. דרך הגטו הבוער הצליחה להגיע לבונקר במילא 18. ב-8 במאי נשלחה לצד הארי כדי ליצור קשר עם יצחק צוקרמן. כעבור שלושה ימים נודע לה על נפילת הבונקר. בקיץ 1943 נשלחה על-ידי יצחק ל"הוטֶל פולסקי", מלון שריכז פליטים פוטנציאלים, בתור אזרחית הונדורס, כביכול, הגיעה... לברגן-בלזן! שם נשארה עד השחרור באפריל 1945. עברה לבלגיה והייתה פעילה בארגון נוער ניצולי בוכנוואלד. עלתה והקימה את משפחתה בבית יהושע. היום תושבת מושב בוסתן הגליל.