המספר - דברן כפייתי, תלמיד ישיבה שהתפקר, סופר מתחיל וגרוש טרי - מגולל במונולוג וירטואוזי, מצחיק וכובש לב את קורותיו ביום אחד של שיטוטים ופגישות ברחובות תל אביב, המצטיירת כאן יותר מכל כמין שטעטל מזרח אירופאי הזוי, על דמויותיו הבטלניות, הססגוניות, המעוררות גיחוך וחמלה כאחד. "גם התלמוד," אומר הגיבור-המספר, "נזרק מעניין לעניין, מתחיל בהלכה, עובר לאגדה, חוזר בו, מצטט כל הזמן... גם הפרוזה שלי נראית ככה." ואכן, שלל עניינים שונים ומשונים - אהבה ובדידות, יצר ויצירה, זיכרונות וכיסופים, חיפוש קדחתני אחר זהות עצמית וזהות תרבותית, כל אלה מצטרפים כאן אל עולם נפשי מרתק, מלא לבטים סוערים, החותרים אל הבשלות ואל ההארה ולבסוף אף נוגעים-לא-נוגעים בה.
ללכת יומם ולילה, הרומן הראשון של משה אופיר, מביא אל הספרות קול חדש ורענן, עז רגש ועם זאת מלא אירוניה עצמית, קול שיש בו הבטחה ודאית.
"ספרו של אופיר הוא אחד הספרים המרעננים, המשעשעים והנוגעים ללב ביותר שקראתי בשנים האחרונות." אריק גלסנר, מוסף "תרבות וספרות", "הארץ"
"אם אתם אנשים קוראים, הספר הזה יעצור את נשימתכם. אם אתם במקרה גם אנשים כותבים, הוא פשוט ישבור את ליבכם. מקנאה." רן בן־נון, "ידיעות אחרונות"
