גרסיה אורטגה בודה ברומן זה את חייו הלא-ממומשים של הורבינק, ילד יהודי המוזכר בספרו של פרימו לוי "ההפוגה". הורבינק, שמת באושוויץ והוא בן שלוש, הפך לסמל של מאות אלפי ילדים. דרך ההתייחסות לגורלו מביא הסופר את סיפורם של כל אותם ילדים שגורלם לא שפר עליהם ואין מי שיזכור אותם אפילו בשמם.
המספר, גבר ספרדי שאימי השואה הותירו בו רושם בל יימחה עוד מילדות, מחליט לנסוע לאושוויץ בגפו כדי להתחקות אחר חייו ובעיקר אחר מותו של הורבינק, ולהתייחד עם זכרו.
תאונת דרכים קוטעת את תוכניותיו, והוא נאלץ להתאשפז בבית חולים בפרנקפורט. ממיטתו הוא נאלץ להשלים את מסעו לאושוויץ בעיני רוחו.
מסעו הוא גם מסע בזמן, אל לב-ליבה של אירופה בתקופה האפלה ביותר בהיסטוריה שלה, במטרה להשלים את סיפור חייו של הורבינק הקטן, להצילו מגורלו, להעניק לו עתיד וחיים, או בלשונו, "לקנות לו ימי הולדת כדי שיוסיף להתקיים".
הסופר אנטוניו מוניוס מולינה (מחברם של "חורף בליסבון",
"ירח מלא" ו"אשרי האיש") כתב בעיתון "אל פאיס":
"האיש שקנה ימי הולדת הוא סוג חדש של רומן שבו הסופר משתמש בדמיון כידע וממלא אחר תפקידיו המופלאים ביותר של ז'אנר ספרותי זה שגיבוריו הם אנשים חסרי שם וחסרי קול, המספר את מה שלא היה ניתן לספר, את הזוועות שאנחנו בני אדם מסוגלים לעולל."
אורטגה, ידיד ישראל, הכריז כבר בגיל 13 בבית הספר שהוא יהודי בעיקר משום שהיה מוקסם מכך שכל מה שקורה במדע, בהיסטוריה ובכל תחום אחר קשור ליהודים. הוא יוצא להגנתה של ישראל ללא היסוס במאמרים אותם הוא מפרסם בעיתונים החשובים בספרד, למשל "אל פאיס" שבו הוא תוקף את האנטישמיות של השמאל האירופי ומתריע מפני אחמדינג'ד ומפני האסלאם ה"מתון". ידידי ישראל אינם רבים בקרב האינטלקטואלים בשמאל הספרדי ומשום כך תמיכה מדמות בולטת כל כך מקרב אנשי הרוח בספרד אינה עניין של מה בכך.
אורטגה רחוק מכל בחינה שהיא, דתית לאומית, גיאוגרפית וכרונולוגית מפשעי מלחמת העולם השניה, אולם תמיד התעניין בנושא. הקטע בספר בו מסופר כיצד הושפע המספר מתמונות של השואה בילדותו הוא אוטוביוגרפי לחלוטין. הרעיון לספר נולד ממשפט מרגש שכתב פרימו לוי על הורבינק: "הדבר היחיד שיוותר ממנו הוא מה שאני כותב עכשיו." אורטגה הרגיש שעליו לעשות משהו.
לאחר שיום אחד עלילת הספר הבשילה בתוכו, הוא המציא לילד את סיפור חייו לו נותר בחיים - חיים שהם לא רק בעלי עתיד, אלא גם בעלי עבר, עם הורים שאהבו זה את זה והוא היה פרי אהבתם. את הילד הזה הוא הפך לסמל של יותר ממיליון ילדים. לצורך כתיבת הספר נכנס אורטגה עמוק לנושא השואה באמצעות תיעוד ונסיעות, וביקר באושוויץ בניגוד לגיבור הספר שרק היה בדרכו לאושוויץ אך לא הגיע לשם.