"הדבר האחרון שהיה ברצונו של סרג'נט ג'ון לעשות היה לקום מהמיטה ולצאת החוצה לקור הירושלמי בשעה חשוכה זו של לפנות בוקר. לו ידע שאני ממתין לו למטה ומחכה בקוצר רוח לקפד את פתיל חייו, וודאי שהיה ממשיך לשכב במיטה החמה. באותה עת עמדתי למטה בחדר המדרגות הפרוץ לרחוב, סובל מהרוח הקרה שנשבה פנימה, ממתין לקורבני שיצֵא החוצה. ניחמה אותי המחשבה שבעוד זמן קצר יהיה זה ג'ון שקור נצחי ישתרר בגופו, ואילו אני כבר אחזור לישון במיטתי החמה."
כך נפתח זאב בודד בירושלים, שעלילתו מתרחשת בשנות דמדומי המנדט הבריטי בארץ-ישראל. ג'ון הוא בלש בכיר במשטרה הבריטית, אימת ארגוני המחתרת היהודיים, הנאבקים למען עלייה חופשית והקמת מדינה יהודית. דויד, גיבור הספר, הוא לוחם עז נפש, המנצל את הניסיון שצבר בשנותיו כמפקד פרטיזנים ביערות בלארוס למלחמה נחושה בבריטים.
בנשימה עצורה יוצא הקורא יחד עם דויד למשימות הכמעט בלתי אפשריות שהציב לעצמו, ובמקביל הוא מלווה אותו בסיפור האהבה המרגש הנרקם בינו לבין שושנה היפהפייה, ששרדה את השואה, אך נפשה נפגעה, אולי ללא תקנה.
אהוד דיסקין, דור שביעי בירושלים, המכיר את העיר כאת כף ידו, מגיש כאן לקוראים רומן היסטורי ססגוני ומרתק, רווי עצב והומור, דרמה ורומנטיקה. זהו ספרו השני של אהוד דיסקין, לאחר האוטוביוגרפיה הן אפשר.
