מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִיּם לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לאֹ תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ! אָז מָה גָּרַם לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ לְזַנֵּק עִם מַטְאֲטֵא שָׁלוּף? מַדּוּעַ אַלְבֶּרְט, נַגַּן הַטּוּבָּה הַמְּהֻלָּל, הִגִּיעַ לְהִתְאָרֵחַ בַּמָּלוֹן שֶׁלָּהּ? מָה הֵכִילָה הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ? וּמָה עוֹשִׂים עִם תַּנִּין רָעֵב בִּמְיֻחָד?אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשָׁה וּפְרוּעָה. וְרַק בַּקָּשָׁה קְטַנָּה: אַל תְּסַפְּרוּ לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ סֵפֶר. הִיא עֲלוּלָה לִכְעֹס שֶׁלֹּא כָּתְבָה אוֹתוֹ בעְּצַמְָה!ּשֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה.אִירִיס אֵלִיָּה כֹּהֵן מְגַדֶּלֶת אַרְבָּעָה יְלָדִים, גִּנַּת יָרָק וּמַחְשֵׁב שֶׁכָּל הַזְּמַן נִתְקָע. כְּשֶׁהִיא לֹא יְשֵׁנָה, הִיא כּוֹתֶבֶת סְפָרִים שֶׁהוֹפְכִים לְרַבֵּי־מֶכֶר וְזוֹכִים בִּפְרָסִים. זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.רָמיִ טלַ, בּוֹגֵר הַמֶּרְכָּז הָאָקָדֶמִי לְעִצּוּב וִיצוֹ, חֵיפָה, אוֹהֵב אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, אֲבָל מַעֲדִיף תַּנִּינִים מְצֻיָּרִים. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן.