סיפור עקדת יצחק הוא ללא ספק מהסיפורים המורכבים ביותר במקרא. אין-סוף קריאות אפשריות לסיפור, אין-סוף קוראים - נבדלים זה מזה באישיותם, באמונתם, במקום ובזמן שבהם הם כותבים ובמטען התרבותי שהם נושאים עִמם התמודדו במהלך הדורות עם מסורת זו - אין-סוף פנים לתורה, אין-סוף פנים לסיפור עקדת יצחק. עקדת יצחק מהווה סמל היסטורי-לאומי המייצג את עם ישראל לאורך כל הדורות. האם הסיפור הוא סמל לגבורה והקרבה עצמית על קידוש השם? האם הוא סמל לנאמנות עיוורת וחסרת מעצורים? מופת של אמונה? אולי הוא נועד ללמדנו שאלוהים אינו חפץ בקורבן אדם? ואולי הוא מבטא מוכנות להקריב את הקורבן הגדול והנורא מכול שאפשר לדרוש מן האדם: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה." ספר זה מציע התבוננות על תחנות מרכזיות בהגות היהודית מבעד לעדשה המיוחדת של מסורת עקדת יצחק. הספר פורש בפני הקורא יריעה פרשנית רחבה המציגה שמונה גישות למסורת עקדת יצחק בפרשנות המיסטית והפילוסופית של המקרא: חסידי אשכנז; הרמב"ם; ספר הזֹהר; דון יצחק אברבנאל; רבי לוי יצחק מברדיצ`ב; רבי שמשון רפאל הירש; הרב אברהם יצחק הכהן קוק; אברהם יהושע השל. ההוגים והיצירות מלווים בפרשנות עשירה וברעיונית ובמדרשים מתקופת המשנה והתלמוד.