סופר צרפתי בעל מוניטין, איש חברה מקובל, בן בית בסלונים הספרותיים בפריז, גבר במיטב שנותיו - בוחר להשאיר מאחוריו את הכרך הסואן, המזוהם, המלא תככים וקנאת סופרים, ורוכש לו טחנת קמח נטושה ועתירת זיכרונות בפרובנס, משפץ אותה וקובע בה את מעונו. בין האורנים בחברת ינשופים, ארנבות וחרטומנים, הוא מעביר את ימיו בשלווה ונחת, מבקר ומתארח בעיירות הסמוכות ומארח ידידים חדשים. בגבור עליו הגעגועים לעירו אשך נטש ולידידיו הפריזאים, הוא משגר אליהם סדרה של מכתבים, ואלה הופכים לסיפ'ורים מקסימים ומרתקים, הנושאים אותנו אל חיי פרובנס של שלהי המאה ה19 - , אל אנשיה המיוחדים במינם, נופיה ועיירותיה הציוריות, המקפלות בתנומתן העצלה אלף שנות היסטוריה. ישראלים רבים פוקדים בעשרות השנים האחרונות את פרובנס שכמו קפאה בזמן, מבקרים בארל, בטרסקונד, במאיין ובעשרות עיירות אחרות. ספר זה הוא בגדר חובה לכל אחד מהם, לפני הביקור, במהלכו ולאחריו, מעין רקע והשלמה למסע המרתק והקסום אל כברת ארץ ענקית ומדהימה זו, המשתרעת על פני רוב דרום צרפת. אלפונס דודה, 1840 - 1897, נולד בנים שבדרום צרפת. ב - 1867 עקר לפריז, שם החליט להקדיש את חייו לכתיבה. הוא הוציא ספר שירים ("נשים מאוהבות"), חיבר מספר מחזות, וב1872 - פרסם את ספרו המוערך "הרפתקאות טרטרין מטרסקון". "מכתבים מן הטחנה" ראה אור ב1866 - ונחשב ליצירת מופת.