עלילות ספריה של הסופרת האנגליה אניטה ברוקנר סובבות, רובן ככולן, "במעגלים צרים".
הפרק הראשון של "ידידה מאנגליה" מכניס אותנו אל פנימו של בית אמיד, ששוררת בו אווירה עגמומית - תפאורה המזכירה לא במעט ספרים קודמים שלה.
אולם המספרת בספר זה, רייצ'ל קנדי, שונה לא מעט מגיבורות ספרים אלה.
שלא כמוהן, היא חיה בתנאים כלכליים קשים למדי ומתפרנסת משליש - בעלות על חנות ספרים לא גדולה:
שלא כמוהן, היא (לפחות לכאורה) אינה מתלבטת, אלא יש לה פילוסופיית חיים מוצקה - והיא רדופת תודעה של ילדות עשוקה.
מהימנותה כמספרת מועמדת בספק כמעט החל מן העמודים הראשונים.
היא נמשכת, בעל - כרחה, אל החמימות של משפחת ליווינגסטון, המאמצת אותה ספק כבת ספק כבת לוויה ומדריכה בחיים לבתם הת'ר.
נהייה זו עומדת בניגוד קוטבי להשקפתה, הגורסת שהחיים אינם עשויים להציע לאדם אושר שליו ושעל כן אליו להתאזר בקשיחות, לאמץ לו התנהגות קרה ומחושבת, ולהימנע בכל מחיר מהסתבכות רגשית.
יחסה להת'ר רצוף סתירות פנימיות, שאין היא מודעת להן.
אי מודעות זו, לא רק לגבי מניעיה שלה, אלא גם לגבי מעשיה והתנהגותה, שזורה לאורך כל הספר, למרות הסיטואציות החוזרות ונשנות האמורות לפקוח את עיניה.
הת'ר מתוארת על ידה כניגודה הגמור, אשה פאסיבית ונטולת יוזמה, "עגלה", הנישאת בגיל עשרים ושבע נישואים חפוזים מתוך היענות ללחץ המשפחה (אך מתברר שאין היא כה פאסיבית בבחירת בן הזוג...).
כאשר נישואים אלה אינם עולים יפה, מנסה רייצ'ל להשפיע על הת'ר שתבחר אף היא בחיי רווקות "משוחררים".
היא חוששת פן תטיל עליה נטישתה של הת'ר את האחריות להורים המזדקנים ותפגום בכך בחירותה שלה - אך בה - בעת אין היא נקיה מקנאה בבת זו, שיש לה בבית הוריה "חדר עם עץ - תפוח בחלון", ומשפחה חמה ומגוננת.
הסצינה בבית - החולים מרכזית ליחס אמביוולאנטי זה: "חשתי כי הת'ר חמסה את עצמאותי ולמעשה היא עושה שימוש בזמני כדי ליהנות מבנות דמותן של הרפתקאותי הרגילות".
הת'ר היא "האחר" של רייצ'ל - היא מחפשת את השתקפותה בה על מנת לדחות אותה: היא רוצה ולא רוצה "להיות הת'ר".
הספר מסתיים ב"היוודעות" היאה לטרגדיה יוונית, כאשר השתיים (שבפועל אין להן שום דבר משותף) נפגשות בפעם האחרונה.
וכאן מסתבר גם מקור שמו של הספר.
כתיבתה של ברוקנר מצטיינת בתיאורים קולעים להפליא, בעדינות ובאיפוק רב, המזכיר לעיתים איפוק ויקטוריאני, לכל הפחות במה שנוגע במין.
שתי הבנות, ודמויות אחרות בספר, הן א - מיניות להתמיה לגבי סיפור הסובב על נשים וגברים בלונדון של המאה העשרים.
פן נוסף היא הרגישות לנוף ולטבע בלב - לונדון - גשם, לבלוב וכמישה בחילופי העונות.
גם בזה עירוניותה הנמרצת של רייצ'ל אינה חד משמעית.