ספר זה מתאר באמצעות סיפורים קצרים רוויי הומור, ושזורים זה בזה, הווי חיים בשכונה תל - אביבית בשנות ה30 - של המאה העשרים, הווי חיים כפי שמשתקף בעיני הילדים, במעשיהם ובעלילותיהם, מעין תמונת נוף של אותם ימים, עם צבע של אותה תקופה, שאיפיינו את החיים בארץ ולאו דוקא בשכונה זו ולאו דוקא בתל - אביב, אלא גם בשאר חלקי הישוב היהודי בארץ ישראל. עץ התות שבחצרה של הסבתא בת - שבע, מהווה את המוקד לפעילות החברתית של ילדי השכונה. עליו טיפסו וזללו תותים, מכאן יצאו כדי להתפלח לבית העם, ולכאן חזרו מפוחדים מפני הצוענים, מכאן גם יצאו לירקון לקטוף בוסים כדי לבנות מהם טיארות, וכן גם הלכו מכות לקצב קריאות "אדי פולו, אדי פולו..." השלטון בארץ היה אז בידי ממשלת המנדט הבריטית, הימים ימי המאורעות תרצ"ו - תרצ"ט )אם תרצו - "האינתיפדה הראשונה"(, ותחילת מלחמת העולם - השניה. תקופה סוערת, אולם הילדים חיים בה את חייהם וענייניהם כאילו בתוך בועה מבודדת. עם זאת ההדים מסתננים לתוך עולמם של הילדים ומתקבלים כחלק מן המציאות המובנת מאליה. הקורא הישראלי בן אותה התקופה, ייסחף למקרא הספר אל מחוזות ילדותו ולימים ספוגי נוסטאלגיה. הקוראים האחרים, גם הם ימצאו שם את ילדותם. בספר כ100 - צילומים ואיורים היסטוריים בצבע ובשחור - לבן.
