יעקב משקף את המהפך הגדול שהתחולל אצל בנימין תמוז. בספר זה הולך מי שהחזיק בצעירותו ובבחרותו ברעיונות התנועה הכנענית אל הקוטב הרעיוני המנוגד; הוא מתריס כנגד היומרה לאמץ זהות ישראלית חדשה, ילידית ומקומית, כתחליף לזהות היהודית, ומתנה את המשך הקיום היהודי ואת קיומה של מדינת ישראל בהשתתתם על נכסי התרבות היהודית.
ב"יעקב" מתעמת תמוז לא רק עם חבריו לאמונה הכנענית, אלא גם עם ישראלים רבים שספגו בלי משים את התורה הזו וביססו עליה את התבדלותם מיהודים בארצות העולם. הספר בוחן את תשוקת היהודים לזכות בקיום נורמלי באמצעות התפרקות מן הנטל הקדום של מיתוס הבחירה ולועג הן לה והן לסיכויי התממשותה.
בנימין תמוז (1919-1989), מן הבולטים שבסופרי ישראל, נולד ברוסיה והגיע לארץ ישראל כשהיה בן חמש. שירת בפלמ"ח, היה עורכו הספרותי של העיתון "הארץ", שימש נספח לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון, ועסק גם בפיסול. ספרו הראשון, "חולות הזהב", יצא לאור ב-1951, ומאז פרסם רומנים וקובצי סיפורים, סאטירות וסיפורים לילדים. יעקב יצא לאור בפעם הראשונה ב-1971. מהדורה חדשה זו רואה אור במסגרת סדרת כתבי בנימין תמוז שבהוצאת כתר.