אושוויץ היתה רעידת אדתה שהשמידה את המכשירים שמדדו אותה, טען הפילוסוף הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטר. מאז ועד היום אנו מנסים לשקם את מכשירי המדידה האלה ואף ליצור חדשים. ספר זה הוא ניסיון נוסף ליצור מכשיר שכזה. קשה לכתוב על הנאציזם ועל השואה. ההיסטוריון הגרמני בן המאה התשע עשרה, ליאופולד פון , רנקה, טען כי יש לכתוב את ההיסטוריה 'כפי שהיתה באמת'. הוא ידאג לעובדות, כתב, וההשגחה , העליונה למשמעות. זהו ציווי היסטוריוגרפי ששום היסטוריון אינו יכול לעמוד בו לנוכח השואה שהתרחשה אז. במובן מסוים אושוויץ נותרה פלנטה אחרת, כפי שנתב ק. צטניק. ועם זאת, אושוויץ אינה פלנטה אחרת. אין התרחשויות מחוץ להיסטוריה, הכול נמצא בתוכה: היטלר, הנאצים, אושוויץ. היטלר לא היה שטן אלא אדם. הוא לא בא משום מקום. הוא נולד במקום מסוים ולקח חלק בהיסטוריה אנושית מסוימת. הנאצים לא היו מפלצות אלא בני אנוש. שטן יש בתיאולוגיות בלבד, מפלצות באגדות. הנאציזם הוא תופעה היסטורית, תופעה אנושית, אנושית מדי. ספר זה נכתב מתוך המתח הבלתי פתיר בין חוסך היכולת להכיל את הנאציזם ואת השואה בתון סיפור היסטורי לבין ההכרח לעשות כן. בספר זה מתאר בעז נוימן את הנאציזם נראיית עולם שכוננה שני עולמות נפרדים, האחד לגרמני הארי והשני ליהודי. כל אחד מעולמות אלה התבטא במרחב שבו נוצרו גוף ושפה ייחודיים. הצגה זו של הנאציזם שוברת מסורת ארוכת שנים של כתיבה נרטיבית על אודות התופעה. הספר זכה במקום הראשון בתחרות 'פרס בהט לספר העיון המקורי הטוב' י 2001). בעז נוימן נולד ב1971 - . הוא מלמד היסטוריה באוניברסיטת תל - אביב. ספרו הראשון, חייל טוב, ראה אור ב2001 - .