טירת הזכוכית הוא סיפור מדהים, לעיתים מזעזע, אך תמיד נוגע ללב - על אהבה ללא תנאים של משפחה, שלמרות הפגמים העמוקים שלה מצליחה לטעת בקרב ילדיה נחישות, אומץ ויכולות מפתיעות לעצב את עולמם בתנאים בלתי רגילים.
זהו סיפור ילדותה הלא ייאמן של הסופרת
ג'אנט וולס, בת לצמד הורים משכילים ומופרעים, שהתעקשו לחיות ולגדל את ארבעת ילדיהם מחוץ לתלם.
השקפת עולמם החתרנית ועקשנותם היו לקללה ולברכה של הילדים.
זו היתה משפחה של נוודים במדבריות של מערב ארצות–הברית.
כשהאב הכריזמטי לא היה שיכור או אלים, הוא הצית את דמיונם של ילדיו, חשף אותם לסודות הפיזיקה,האסטרונומיה והגיאולוגיה אך מעל הכול לימד אותם לחבוק את החיים ללא פחד.
האם, שהייתה מכורה לריגושים, העדיפה להתמסר לאהבתה הגדולה ולצייר ציורים שיזכו לחיי נצח (מה שלא קרה) במקום לבשל ארוחה שתחוסל תוך דקות ספורות.
בכל פעם שהכסף אזל, הנושים דחקו והרומנטיקה דעכה, עקרה המשפחה באישון לילה לעיירה חדשה,שגם בה ניסה האב בכל דרך לברוח מהתחייבותיו.
האם, שנותרה שוות נפש וחיה בעולמה, הותירה את הילדים עזובים לנפשם.
בנחישות מעוררת השתאות תמכו הילדים זה בזה עד שהצליחו לגייס כוחות, לעזוב את הבית ולבנות חיים עצמאיים.
סיפורה מעורר ההשראה של ג´אנט וולס, שסחף מיליוני קוראים בעולם כולו, זכה להצלחה רבה לא רק בשל האומץ והאינטליגנציה שבו היא מספרת אותו, אלא לא פחות בשל האופן החומל שבו היא מתארת את הוריה והשאלות שהיא מעוררת על הגדרות הטוב והרע בהורות ומשפחה.
