ברב-המכר שלו, מארלי ואני (בעברית בהוצאת מטר) הראה לנו ג'ון גרוגן כיצד לכלב יכולה להיות נוכחות יוצאת מהכלל בחיי משפחה. כעת גרוגן מפעיל שוב את קסמיו - ומראה לנו איך הכול התחיל.
עוד לפני מארלי היה פעם נער שובב ועליז שגדל במשפחה קתולית אדוקה בפאתי דטרויט בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. חרף מאמציהם הרבים של הוריו האוהבים, ג'ון נחל כישלון חרוץ בניסיונותיו למלא את ציפיותיהם: הטלסקופ החובבני שבאמצעותו הציץ לשכנה המשתזפת וניסיונותיו הכושלים לחמוק מהבית או להתמזמז עם בנות תחת עינם הפקוחה של הוריו.
יום אחד הופיעה בחייו בחורה דעתנית בשם ג'ני. אהבתם הלכה וגדלה, וג'ון יצא למסע הכואב, המשעשע והנוקב מעולמם של הוריו לחיים משל עצמו. עד ששיחת טלפון הרת גורל אחת הובילה לחלק האחרון של המסע - הדרך הביתה.
כל הדרכים מובילות הביתה מיועד לכל מי שביקש אי-פעם לעצב לעצמו זהות שונה משל הוריו, ולכל הורה שהתאמץ אי-פעם להבין את עולם הערכים של ילדיו. זהו ספר קולח, רגיש ושנון, מלא באבחנות חדות, המצליח לעבור מקולו של ילד לנקודת מבטו של מבוגר ובחזרה ביד אמן. ההומור והכנות שגרמו למיליוני קוראים ליפול בקסמו של מארלי ואני ישבה את לבכם, ויותר מכך - הוא יעורר בכם רצון עז לחבק את יקיריכם.