``הטיית-לב`` ראה אור ב1818-. זהו הרומן האחרון שכתבה ג`יין אוסטן, אחת מן הדמויות החשובות ביותר בספרות האנגלית קלאסית ומחשובי הסופרים שתרמו להתפתחותו של הרומן המודרני. כספריה האחרים, אף זה סיפור של אהבה, מסופר באירוניה, הבנה אנושית והערכה שפויה של התנהגות האדם.אן אליוט, הגיבורה של ``הטיית-לב``, בוגרת יותר ובשלה יותר מן הגיבורות שבראה ג`יין אוסטן ברומנים האחרים שלה. כמותן היא ניצבת במרכזה של עלילת אהבה שסופה טוב, אך בשונה מהן, אהבתה שלה היא אהבת נעורים שניעורה מחדש לאחר שנים רבות של פירוד. הנושא הזה, הבנאלי לכאורה, מתפתח בתוך רקע מצומצם, כדרכה של ג`יין אוסטן - בקרב השכבה של הג`נטלמנים האמידים, בעלי האחוזות ב``מידלנד`` של אנגליה, בסוף המאה השמונה-עשרה ובשנים הראשונות למאה התשע-עשרה, וכמעט בלי שום זיקה לעולם הסוער מסביב. אבל כל האילוצים הללו אינם ניכרים כהוא זה בתמונה ההרמונית והחיונית שג`יין אוסטן מתווה ביד אמונה. עטה השנון מציב לפנינו דמויות הנראות כמהלכות בקרבנו, ומבטה החד חושף תווים אנושיים ייחודיים, מעבר למקום ולזמן.ג`יין אוסטן נולדה ב-,1775 בת שביעית מתוך שמונת הילדים של הכומר ג`ורג` אוסטן, בכפר סטיבנטון בהמפשייר. היא רכשה את השכלתה בבית, מפי האב, ומיעטה לצאת בין הבריות. מגיל שתים-עשרה התחילה לכתוב מערכונים וסיפורים קצרים להנאת בני משפחתה. ב1801- עברה עם בני משפחתה לבאת` (הדים לכך מצויים ב``הטיית לב``). היא מתה בווינצ`סטר ב1817-. לאחר מותה יצא שמה לתהילה.