באיחור של ששים שנה מתבסס והולך מעמדו של דוד פוגל כאחד הבולטים והעזים שביוצרי הסיפורת העברית במאה העשרים. הכרך "תחנות כבות" כולל את כל הסיפורת של פוגל, מלבד הרומאן "חיי נישואים", שבו נתגלה פוגל לקהל הקוראים הרחב לפני שלוש שנים. פותחת את הספר הנובלה `נוכח הים`, שנשחבה על ידי רבים כיצירה השלמה ביותר של פוגל (``מן היצירות הבולטות בסיפורת העברית`` - גרשון שקד). מעטיות משתוות לה בקיסמה הלשוני. בחופשה בכפר דייגים בריביירה הצרפתית של בני הזוג גינא ובארט, נוכח הים והשמש, חווים שניהם התפרצויות אירוטיות - הוא עם נערה צרפתיה, היא עם פועל איטלקי. לגבי גינא המיפגש הזה, המתרחש כמין גזירה שאין לשנותה של המקום, הוא מיפגש עם מעמקיה שלה עצמה, עם מין חירות מעמקים פראית, עם צד סמוי של מהותה - ובו בזמן הוא הופך אותה זרה לעצמה, בלתי מסוגלת לחיות עם עצמה בכפיפה אחת: ולכך תוצאות הרסניות על יחסיה עם בן זוגה, בארט.
במרכזו של כרך זה - כמעט מחציתו - רומאן אוטוביוגראפי לא ידוע של פוגל, שזה פירסומו הראשון. פוגל, בעל הנתינות האוסטרית שישב בצרפת, נאסר בשנים 1941-1939 על ידי הצרפתים בתור ``גייס חמישי`` של הרייך הגרמני... כזה הוא גם גורלו של וייכרט, `גיבור` `כולם יצאו לקרב`, המתגלגל ממחנה ריכוז (צרפתי!) אחד למשנהו במין מציאות `קפקאית`, המספר כאן את סיפורו `בגוף ראשון`. זוהי יצירה גרוטסקית, השונה משאר כתיבתו של פוגל בהומור הגרדומים המפתיע והסוחף שבה. גם כאן, כמו ב"נוכח הים", יש חיים `בסוגריים` מחוץ לחיים הרגילים, המאפסים את ה`אני` ובו בזמן מביאים למיפגש עם מעמקיו הסמויים. וייכרט, המדבר בעדו, נבנה במהלך הרומאן יותר ויותר כמספר לא מהיימן. טקסט `חדש` זה הוא אחת מפסגותיה של יצירת פוגל. "בבית המרפא" - לחולי שחפת באוסטריה - עוד מסגרת של חיים `בסוגריים`. בית המרפא היהודי מגודש אירוטיקה חולנית. אורניק, ``גיבור`` הסיפור, מובל כסהרורי על ידי כוחות זרים לו, שאינם אלא מעמקיו, אל סופו הטראגי הבלתי נמנע. "קצות הימים" הוא יומן של פוגל הצעיר, שהראשיתו סיפור 'לוליטה' - פרשת אהבה של פוגל בן ה19- עם ילדה בת 11 ובמקביל גם עם אמה, האשה הראשונה שידע: מרכזו - אירוניה עצמית וחדריה נדירה למצבי רעב ויאוש; וסופו פרשת יחסי אהבה-שינאה עם אשתו הראשונה, השחפנית. "נוכח הים" ו"בבית המרפא" נדפסו בעבר בשיבושים רבים ובצינזורים בעניינים אירוטיים, מעטם של עורכים פוריסטים. לראשונה ניתן כאן נוסח מתוקן ומלא של יצירות אלה.