מעטים הכירו את קרביו של מטרופולין שיקגו כמו מייק הודג', עיתונאי וטייס לשעבר במלחמת העולם הראשונה, פוליטיקאים, גנגסטרים , פרוצות, מבריחי אלכוהול, מוסיקאי ג'אז ונוכלים- על כולם כתב באומץ רב, אולי היה עליו להביא זאת בחשבון כשהתאהב באנני וולש, שמשפחתה זכתה ליחס מועדף מהאנשים השולטים בסמטאות האחוריות והאפלות של העיר. מצד שני, אולי רוצחה של אנני וולש היה צריך לקחת בחשבון שלא מתעסקים עם מייק הודג'.
שיקגו- מותחן רחב יריעה וחזק, על עיר הרוחות הקרות הנתונה לשלטון המאפיה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, רומן ראשון זה עשרים שנה לדייוויד מאמט שהיה מועמד לאוסקר על התסריטים של "הבלתי משוחדים"
ו-"לכשכש בזנב" וזכה בפרס פוליצר על המחזה "גלנגרי-גלן-רוס".
בתיאור עיר המאוכלסת במושחתים, ציניקנים וקורבנות פשע, טווה דייוויד מאמט סאגה קשוחה על נקמה ובוגדנות, הוא מערב דמויות בדיונית מבריקות עם דמויות אמיתיות בנות התקופה (בניהן ראש המאפיה אל קאפון) ובוחן תוך כדי כך שאלות של כבוד, רמייה, מסירות ונקמנות.
שיקגו המתרחש בעיר הולדתו, הוא הרומן שאליו התכונן מאמט במשך כל הקריירה שלו, מהיריות בפתיחה ועד לסיום המדהים, שיקגו היא אחת מאותן יצירות ספרות נדירות : כתיבה אלגנטית מרהיבה עם עוצמה רבה ואנרגיה עזה.
"דייוויד מאמט מסנוור את עיני קוראיו בבניית מגדלי קלפים משוכללים ומוליכי שולל אשר משתעשעים בציפיותיהם" -לוס אנג'לס טיימס
"כל הדברים שעושה דייוויד מאמט הם חזקים ומהודקים, כנים ופרובוקטיביים, מקוריים וסוחפים" -ניו יורק טיימס בוק ריוויו
יותר מכול סופר אחר בן דורו,אולי, דייוויד מאמט מזכיר את ארנסט המינגווי- המגזין ניו יורק.