אֵיזוֹ מְהוּמָה," חוֹשֶׁבֶת מִיקִי, "מַה קּוֹרֶה הַיּוֹם בַּגַּן?"
מְרִימָה קוֹל וְקוֹרֵאת: "שֶׁקֶט! דָּי לַבָּלָגָן!"
מִיכָאֵל כּוֹעֵס: "מִיקִי, הַיּוֹם כֻּלָּם שׁוֹבָבִים,
אַתְּ רוֹצָה לְלַמֵּד, וְהֵם לֹא מַקְשִׁיבִים."
אֲבָל מִיקִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ: "יֵשׁ לִי סוֹד כָּמוּס,
עוֹד מְעַט כֻּלָּם יַקְשִׁיבוּ בְּנִימוּס."
מַה הוּא הַסּוֹד שֶׁל מִיקִי?
כֵּיצַד תַּשְׁקִיט אֶת הַמְּהוּמָה הָעַלִּיזָה?
אֵצֶל מִיקִי בַּגַּן, אֵין בָּלָגָן, וְרַק לְאַחַר קְרִיאַת הַסֵּפֶר, הַסּוֹד מִתְבָּרֵר וְכֻלָּם מְחַיְּכִים. אֲפִלּוּ הַצַּעֲצוּעִים.
סֵפֶר מָתוֹק לְיַלְדֵי הַגַּן, בְּגִילָאֵי 3-5.
דַּלְיָה בַּר-אֵל, סוֹפֶרֶת וּמְשׁוֹרֶרֶת, פִּרְסְמָה סְפָרִים רַבִּים לַיְּלָדִים. יְצִירוֹתֶיהָ מוֹפִיעוֹת בָּאַנְתּוֹלוֹגְיוֹת וְנִלְמָדוֹת בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים בְּיִשְׂרָאֵל. בִּסְפָרֶיהָ הִיא מְתָאֶרֶת בִּרְגִישׁוּת אֶת עוֹלַם הַדִּמְיוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד וְאֶת חֲוָיוֹתָיו בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה, הַגַּן, בֵּית הַסֵּפֶר וּבְעוֹלַם הַמְּבֻגָּרִים.