מתכנן עיר במערב ארצות הברית סגר את דלת משרדו, כשהוא משאיר את המזכירה שלו בודדה ומוטרדת ליד שולחן עבודתה. השרטוטים לאזור - קניות מתוכנן לא היו בנמצא, ולהמשך אותו שבוע הייתה מתוכננת פגישה גורלית עם פקידים בכירים בעירייה. הם לא קיבלו עבודות בגלל דברים פעוטים יותר, אך נראה היה שהמתכנן כמעט ולא התרגש בגלל מה שהיה יכול לגרום למנהלים אחרים "להתנפל" בסערת רוחות על המזכירה. הוא התיישב ליד שולחן העבודה שלו. בין רגע נעצמו עיניו, והוא הפך שקט ורגוע. אפשר היה לחשוב שהוא מכין את עצמו לקראת אסון. לאחר עשר דקות תמימות הוא פקח את עיניו, התרומם באיטיות ויצא החוצה אל מזכירתו. "אני חושב שמצאתי אותם", הוא אמר בצורה רגועה. "הבה נסתכל בחשבון ההוצאות שלי מיום חמישי שעבר, כשהייתי בהרטפורד. באיזו מסעדה סעדתי?" הוא טלפן למסעדה. השרטוטים היו שם. המתכנן אומן בשיטת סילבה לשליטה שכלית, כדי לעורר את מה, שלגבי מרביתנו, הם כישורים שלא בשימושו של המוח. אחד החדברים שהוא למד היה לדלות זיכרונות שנעלמו למקום, שבו המוח הלא מאומן אינו יכול למצוא אותם. השליטה השכלית - היא כניסה לרמת חשיבה עמוקה, שבה אתה יכול לאמן את שכלך "לתפוס פיקוד", תוך שימוש בשפת דימויים משלו אשר מחוזקת במלים.