."מאוטהאוזן" של .יאקובוס קמבנליס. הוא סיפורה של אהבה נוגעת ללב בין בחור ובחורה צעירים, יווני וליטאית, עצירים במחנה הריכוז מאוטהאוזן, בחודשים הראשונים שלאחר שחרור המחנה, באביב 1945.התרוממות הרוח של היציאה לחופשי והיקיצה אל האפשרות לאהבה ולנורמליות גורמות למעשי הזוועה שקדמו להן שייראו כמעט בלתי מתקבלים על הדעת. אבל תיאור האירועים, הנקרא לעיתים כמעין סיפור אגדה, כולו אמת, ומבוסס על רשימות שעשה הסופר סמוך לשחרור.אמנות הסיפור ונימתו האנושית המיוחדת של הכתוב אינן מרחיקות את הקורא מן הלא ייאמן, אלא עושות אותו דווקא אמין יותר. החזרה ליום יום שלאחר השחרור מאירה את האכזריות שקדמה לו, ופרטי התיאור בלי שיציעו הקלה, הם אמות מידה קטנות לאנושות, ומזכירים לנו לא את הבנליות של הרוע, אלא כמה פלאיות עשויות להיראות הבעות של האנושיות פשוטה לנוכח הרוע.