בכפר ברעם חי זוג עברי בשם פינחס ורחל. "רבי פנחס היה חכם גדול וידע 'שם המפורש' הגיבור והנורא, ומעולם לא חטא ולא נשתמש באותו השם".
לימים נולד לו בן פלאים, נחמן. ביום הראשון התחיל התינוק לדבר דברי תורה מופלגים. אביו נבהל, גער בו והשתיקו.
מקץ שתים-עשרה שנה התחיל פתאום הנער לדבר שנית ולהינבא חמש נבואות על "מלחמות ואותות ועתידות ותלאות הנמצאות, עד יבוא לציון גואל ורב טוב לבית ישראל". אחרי שאמר את נבואותיו מת הנער, ולפיכך קורא לו נחמן חטופא (או קטופא), כי נחטף (או נקטף) בלא זמנו, לחיי העולם הבא.
ילד זה נקרא בכינוי הארמי: ינוקא – תינוק, והמקרה מכונה "מעשה נחמן חטופא דמן כפר-ברעם". "נבואת הילד" ידועה בתורת המקובלים. מסופר שהיא נתגלתה בכתובה ארמית על גווילים ישנים ובלויים טמונים בכלי עופרת, בחורבה אחת בעיר טבריה.
האגדה היתה מראה את קברו של נחמן חטופא בכפר-ברעם – "ויש עימו מ' (ארבעים)צדיקים במערה". בעל "יחוס אבות הנביאים" מספר בשנת רצ"ז (1537) על המקומות הקדושים בכפר ברעם: "ונגבה לכפר רבי פנחס ורבי נחמן בנו, ועליהם אילנות גדולים." בדורות יותר מאוחרים התחילו להראות את קברו של נחמן הינוקא בבית הקברות של צפת, ו"מערת הינוקא" ידועה שם עד ימינו. (אגדה 868 א' בתוספת ל"אגדות ארץ ישראל" מאת זאב וילנאי, הוצאת "קרית ספר" מהדורה ז', תש"ל – 1970, עמ' 546.)
לפי מסורת צפתית חי בברעם הינוקא נחמן קטופא, שאמר דברי תורה כבר ביום הראשון להיוולדו, ואשר נקטף בהיותו בן שתים-עשרה שנה, אחרי שניבא על מלחמות רבות לפני שיבוא הגואל. מקור לאגדת "הינוקא מברעם" - ספר "הזוהר" עם פירוש הסול"ם, פרשת בלק, חלק ג' קפ"ו עמ' א'.