חנינא רגב שיות בעבר בחוליית חיסול של זרועות הביטחון, שפעלה באירופה ובצפון - אפריקה. בהווה הוא בעל משרד פרסום, שמשתתף במכרז בינלאומי חשוב. הכל מתחיל כשהוא משוטט ברחובות הקפואים של מנהטן, כדי להרוג את הומן שנותר לו עד לפגישה עסקית, ולפתע מוליכות אותו רגליו בעקבות אדם בשחור, שחלף על פניו. האם בעל החליפה השחורה הוא "אדוניס", שאולי נותר בחיים - מי שהיה היעד למרדף האחרון שלו במדבר, לפני שפורקה היחידה? הפעולה ההיא הסתיימה, לדעתו, בכישלון מביך, אף - על - פי שהמודיעין טען שאדוניס מת. כעת, כאדם פרטי, במעשה חסר - פשר ובערבוב של זהויות, של זמנים ושל עולמות, הוא יוצא להרפתקה שנועדה לשחזר בסופה במדויק וגם לתקן את המרדף מן העבר. בדיאלוגים מצוינים ובעלילת פעולה מרהיבה מוליך סובול את הספר אל הסיום הדרמטי. מיהו, בעצם, חנינא רגב? האם אין הוא אובד לעצמו מעבר לריבוי הזהויות שהיה עליו להמציא; מעבר לכל המצבים שבהם היה עליו לככב כאחר; מאחורי כל העלילות שהיה עליו לבדות? כמי שהדמיון הוא בשבילו מציאות, והמציאות היא דמיון - היכן נמצא אותו בשטח - ההפקר בין שני אלה ? בין עשרות כינוייו, חנינא הוא גם "שקספיר" "שיילוק", והוא משתעשע בפינג - פונג עם שורות ודמויות של המחזאי. אך הסצנות של חייו נראות לו כאילו הן חלק מתסריט של תסריטאי מתחיל ובלתי - אחראי, סצנות שכבר נכתבו ורק ממתינות לביצוע. ובשיא הפעולה הוא גם יכול להשקיף עליה מן החוץ כאחר, כמי שמצלם אותה מהליקופטר. הוא - עצמו הדמות המומצאת, אך הוא גם מי שממציא את התסריטאי. הוא בן לניצולי שואה, והיתה לו נפש של משורר. הוא לא נולד עם הכשרים הגופניים שכה מיטיבים לשרת אותו, אלא טרח עליהם הרבה. סובול נוטע בו שורת סטריאוטיפים "ישראליים" של סיבתיות, רק כדי להאיר את חלקיותם בהסברת דמותו, את קוצר - ידם מול השטחים המתים שהם מותירים. בסופו של דבר מעוצב חנינא כ"מבוך שמשתנה ברגע שאתה נכנס לתוכו". גולת הכותרת של העלילה, שחנינא מכוון את עצמו אליה, היא בעצם מעשה חסר - פשר, פעולה משחקית טהורה שאינה ניתנת לסיפור סיבתי. "מה זה היה הסיפור המטורף שהיה החיים שלנו?" תוהה חנינא, ומבין בעצמו ש"לכל ההוצאות - להורג שביצענו היה רק ערך של תיאטרון - רחוב". זהו איפוא ספר מבריק, משעשע ומותח, על אחד חנינא רגב; אך הוא גם ספר מפוכח סביב המיתוסים הרווחים של הישראליות. 'ויסקי זה בסדר' הוא הרומאן השני של יהושע סובול, אחרי הרומאן המרגש 'שתיקה', שהיה בין נבחרי פרס ספיר לספרות. המחזה שלו "גטו" נבחר כמחזה הטוב ביותר באנגליה ב1989 - , ומחזותיו הועלו ב27 - ארצות.