יוֹזֶף רוֹת, מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים, נולד בשנת 1894 בבְּרוֹדי שבגליציה למשפחה יהודית.
בשנים 1918-1916 שירת בצבא האוסטרי-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עיתונאי בווינה, אחר כך בברלין, אחר כך בכל אירופה. ב-30 בינואר 1933, יום עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה והחל לנדוד ברחבי אירופה.
את מרבית שנות גלותו עשה בצרפת. במאי 1939 התמוטט רוֹת, המכור לאלכוהול, בבית קפה בפריז וכעבור ארבעה ימים מת.
הוא כתב שישה-עשר רומנים ותשעה-עשר סיפורים קצרים ונובלות.
מספריו שתורגמו לעברית: איוב – סיפורו של איש פשוט (1930) ומארש-ראדצקי (1932).