באחד בספטמבר, היום הראשון ללימודים, מתגלה בבית הספר גופתה של מורה למוזיקה. מרגע זה משתנים חייהם של האנשים שהכירו אותה. {האם באמת הכירו אותה?} בכאוס שנוצר, שבו מתערבבים אלו באלו שירת ספרד, טוקבקים, אי-מיילים מסתוריים ומוזיקה ישראלית פופולרית – מנסה שושנה, המורה לספרות, למצוא סדר ומשמעות שיובילו לפתרון תעלומת הרצח, אבל גם יאפשרו לה לארגן מחדש את מה שנפרע בעולמה ובעולמם של האנשים שהיא אוהבת. "את יודעת, אורנה אני בסך הכל מורה לספרות והרוצחים היחידים שהכרתי היו רוצחים ספרותיים, כמו קלאודיוס ורסקולניקוב... חייתי את החיים שלי בשקט, חיים של רווקה עם כלב שאוהבת ללמד ספרות..." אומרת שושנה לחוקרת המשטרה. אלא שהרצח, המטלטל את חייה, מחייב אותה לגייס את כישרונותיה הבולטים: התבוננות בבני האדם על חולשותיהם, יכולת ניתוח ספרותי והרבה הומור ואירוניה עצמית. עם הההתפתחות של העלילה הבלשית הולך ומתגלה עולם של זהויות מוסתרות ומוכחשות ונחשפים סודות ושקרים, חטאים קטנים וגדולים, פחדים ובדידות – אבל גם כמיהה לאהבה וידידות אמיצה. אלו חומרי הגלם של הרומן, ואליהם נוספים שפה עשירה, עלליה מרתקת וסוף בלתי צפוי ומטריד.
