ד"ר ברוך לוי, גבר בגיל העמידה, מרצה לפילוסופיה במכללה להכשרת מורים, הוא אדם לא מלבב במיוחד. מרוכז בעצמו למעלה מן המידה, שמרן, קצת שוביניסט, קצת מיזוגֶן (למרות משיכתו העזה לנשים) ואתאיסט גמור, המוצא עונג בעובדה שכמה מהסטודנטיות הדתיות שלו חזרו בשאלה.
ברוך לוי הוא אדם מתוסכל כיוון שלא קיבל קביעות באוניברסיטה, למרות כשרונותיו המוכחים, ושעל כן הוא נאלץ לנסות לדחוס ידע למוחם הסרבני של סטודנטים בּוּרים במכללה לחינוך.
גם חיי המשפחה שלו אינם מספקים עוד. אורנה, אישתו, האישה היחידה שאהב בחייו, איננה אהובה עליו יותר, ואין לו אהבה אחרת על פניה. היא נסחפת בטרקליני "העידן החדש" וברוך בז לה על כך. יחסיהם של ברוך ואורנה מסתחררים בעימותים מתסכלים וידועים מראש, שהולכים ומחריפים ללא תכלית.
במכללה מסתבכים חייו של ברוך, ובדיחה מטופשת שהוא מספר באחד השיעורים מנופחת והופכת להאשמה בהטרדה מינית.
ברוך לוי רואה את עצמו כאיש הנאורות, מחויב לתבונה ולהגיון, אבל בעצם, התשוקה לנשים והנשים, הן ששולטות ומנווטות את מהלך חייו; כי בברוך דרים יחדיו יצר חזק מאוד, כמעט לא בר ריסון, בצד אינטלקט שאותו הוא מנסה לטפח, ושנכנע לא אחת בפני היצר החזק. עם זאת, הוא מצליח, איכשהו, לתמרן את יחסיו עם הנשים בלי לסכן את עצמו ואת מעמדו. אבל למרות הזהירות, סטודנתית דתייה בשם ברוריה, פולשת לחייו, נקשרת אליו בקשר לא מפוענח והופכת עליו את חייו. ברוריה, מהדהדת את ברוריה התלמודית, אישתו המפורסמת של רבי מאיר, שסיפורה קשור בפיתוי ובניאוף ומוביל לאסון.
לאחר גירושיו מנסה ברוך לבנות לעצמו חיים חדשים בדירה שכורה ישנה ביד-אליהו, ומנסה לטוות רומן עם בעלת הבית, נעמה לוי, שמעוררת בו ערגה ותקווה לשוב ולאהוב עוד פעם בחייו. אבל ברוריה אינה מרפה והקשר הלא-מפוענח ביניהם הולך ומסתבך ונסחף, צופן סוד ומותיר תעלומה.
ברוך לוי אהב והעריץ את אביו ה"יקֶה", ליברל משכיל בנוסח המאה ה-19, אדם בעל גאווה, שמעולם לא וויתר על עקרונותיו, ומת צעיר יחסית. אביו היה איש של החלטות ופעולות ולא איש של הרהורים קיומיים אינסופיים. ברוך רוצה לחקות אותו, אך נכשל בדרך כלל. לעומת אביו, מרבה ברוך לערוך חשבונות נפש ומאזנים ביוגרפיים בכל צומת בחייו, ומרבה להצטער על עצמו ועל גורלו, אבל מדי פעם הוא מצליח בכל זאת להיחלץ ולפעול.
לצד סיפורו האינטימי של ברוך, הנשים של ברוך לוי, הוא גם ספר ישראלי מאוד, המתרחש על רקע אירועי האינתיפאדה השנייה. זהו רומן נועז ומעורר מחשבות על המצב בישראל, על פוסט-מודרניזם, על מצבה העגום של מערכת החינוך ועל התקינות הפוליטית, שברוך לוי מתעב ומנסה להילחם בה.
יוסי זיו, יליד תל-אביב, 1951, אב לשני ילדים. בעל תואר דוקטור למדע, ולמד לתארים גבוהים בפילוסופיה. ערך את כתב-העת הבינתחומי מקום למחשבה וערך, עם צבי ינאי, את הגיליונות האחרונים של כתב-העת מחשבות, היה חבר מערכת בגליליאו ובשדמות ועורך מדעי בספריית מעריב. בין השנים 1997-2002, ערך, הנחה והרצה סדרת מפגשים בינתחומיים, במוזיאון תל-אביב לאמנות.
ספרו "פילוסופיה וטעם החיים", ראה אור בשנת 2002 ב"ספריית מעריב/כתר", וזכה לשבחים.
כיום הוא מתגורר בשוויץ ועד לאחרונה לימד מדע ופילוסופיה בבית ספר בינלאומי.
הנשים של ברוך לוי הוא הרומן הראשון שהוא מפרסם.