בספר זה מזמין המחבר את קוראיו להרהר על העולם של ימינו מנקודת מבט ייחודית המחברת בין תרבות פופולרית, היסטוריה, פילוסופיה וחינוך. הספר מעלה את התזה הרדיקלית שלפיה חינוך לדתיות הוא מאפיין של התרבות ה"פוסט-חילונית" בת זמננו, שבה המיסטיקה חזרה לקדמת הבמה החברתית והפוליטית, ושהדתיות שבה מדובר אינה רק מאפיין של תרבות שוליים, של חסידי ניו-אייג' או של קבוצות רוחניות, אלא משקפת את האופן שבו תרבות מודרנית וטכנולוגית מכוננת את עצמה מבפנים.
תחת חינוך לדתיות אין הכוונה להיענות לדרישותיה של דת ממוסדת כזו או אחרת, אלא לאופן שבו רוחניות מיסטית, שעניינה העולם הזה, מחלחלת לשפת החינוך הנורמטיבית ומעצבת סובייקט וחברה חדשים. בתוך כך מבקש המחבר להצביע על כך שבמסגרת ה"מיסטיקה של העולם הזה" שב הדמיון לסמן כלי להתעלות רוחנית, אך בה במידה הוא עדיין קבוע למקום שנקבע לו בתפיסת העולם החילונית-מודרנית ככושר של השכל. התוצאה היא מיסטיקה מורכבת, שהיא חילונית ותיאולוגית בעת ובעונה אחת.
על הקשר הנרקם בין תרבות טכנולוגית לבין חוויה מיסטית מצביע הספר דרך התבוננות בסוגה הפופולרית של המדע הבדיוני. יותר מכל ז'אנר פופולארי אחר, המדע הבדיוני הנו אתר שבו התרבות מזהה את עצמה כמדעית וטכנולוגית ועורכת רפלקסיה ספקולטיבית על האופן שבו היא משתקפת לעצמה. דווקא מתוך ה"מסע בחלל" המאפיין סוגה זו יוצא הספר לדיון בקשת של משמעויות ביו-פוליטיות, תיאולוגיות, תרבותיות, מגדריות ופדגוגיות המשתמעות מהקשר שבין טכנולוגיה ומיסטיקה, ומהן הוא מנסח תיאורית דת חדשה.
ד"ר יותם חותם מלמד בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית בית ברל; משמש כעורך הראשי של "טבור: כתב עת שנתי להיסטוריה, תרבות, חברה והגות של מרכז אירופה".
