"את הסיפור שלנו סיפרנו לעצמנו כל הזמן.
בכפייתיות. בעל פה.
לפעמים התעייפנו עוד לפני שהתחלנו ובכל זאת סיפרנו במשך שעות. הקשבנו רוב קשב אחד לשני, כי בכל ערב בו סופר הסיפור, התחוורו לנו פרטים חדשים, גם שנים רבות אחרי שכבר לא היינו שם."
היינו העתיד הוא יצירה חריגה בנוף הספרות המקומית: רומן אוטוביוגרפי שנון ואירוני המשלב בתוכו מבט מרתק על תולדות קיבוץ יחיעם ודו"ח נוקב על ילדות בעולם אידיאולוגי המתפרק בהדרגה מאמונותיו הנוקשות.
יעל נאמן, בת לאחת ממשפחות המייסדים של יחיעם, מפליאה לתאר בו את עולם ילדותה, ולהאיר באור ביקורתי ורווי הומור את ההתרחשויות, הדמויות, החוקים והכללים שעיצבו אותו.
"חיינו ביקומים מקבילים – המבוגרים והילדים. כל יקום ובעיותיו. כל יקום וצרותיו. לא מעמיסים על ילדים בכי, או סיוטי שואה של מבוגרים, וגם לא ההפך.
לא הסגרנו כלום. אמרנו: הלשנות לא יֵצאו מאיתנו. הורינו לא ידעו על חיינו דבר, ואנחנו לא ידענו כלום על חייהם."
כתיבתה הייחודית של נאמן פועלת במרחב שנפער בין העולמות – עולם המבוגרים האידיאליסטים ועולם הילדים שחוו על בשרם את הסדקים בשיטה – וממלאת אותו בזיכרונות ילדותה והתבגרותה הנשזרים בסיפורי "הוותיקים", מייסדי הקיבוץ.
ונדמה כי על אף המרחק העקרוני והבלתי ניתן לגישור, גם המבוגרים וגם הילדים שותפים לאותו הדחף: לחזור ולספר לעצמם ולסובבים אותם את סיפורי התשתית שעיצבו את שגרת חייהם ואת זהותם.