מבצע ריינהַרד הוא הכינוי שנתנו הנאצים לתהליך השמדתם של יהודי הגנרלגוברנמן שבפולין הכבושה, ובמסגרתו גורשו בחודשים מרס 1942 - נובמבר 1943 יותר מ-1,500,000 יהודים מפולין ומרחבי אירופה אל מחנות המוות בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה והושמדו שם בתאי הגזים. רק כ-150 מהמגורשים נותרו בחיים בסוף המלחמה. במחקרו המתועד והמעמיק יצחק ארד פורס את תולדותיהם של שלושת מחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד מימי הקמתם בשלהי 1941 וראשית 1942 ועד הריסתם בשלהי 1943 ומפרט את תהליך ההשמדה בידי אנשי הס"ס ועוזריהם האוקראינים מפעילי המחנות. לב הספר הם הפרקים המתארים את האסירים היהודים - כוח האדם שאולץ לסייע ביישומו של תהליך ההשמדה - ואת חייהם במחנות, את התארגנותם למחתרת ואת המרידות. במהדורה הראשונה של הספר נעזר ארד במקורות שלא נחשפו עד אז ובכללם עדויות הניצולים ועדויות של פושעי מלחמה נאצים. במהדורה השנייה המעודכנת הזו הוא מוסיף עליהם פרסומים בנושא שראו מאז אור וממקם את מבצע ריינהַרד בכרונולוגיה ובתהליך קבלת ההחלטות בנוגע ליישומו של "הפתרון הסופי של השאלה היהודית באירופה".