בתום רומן לוהט בן יותר מחמש שנים עם קובה, נעצר ירון אביטוב על ידי השירות החשאי הקובני, והושלך לבית מעצר הנראה כלקוח מהסרטים. את חוויותיו הקשות מכלא מיראמר בהוואנה, מול הזכרונות היפהפיים מקובה ומאנשיה החמים והפשוטים, הוא מספר בשפה קולחת ופיוטית, ברומן דקומנטרי מרתק ורב עוצמה, הבוחן את כל המיתוסים שיש למערב על קובה.
"... כשהסוהר רוברט הוביל אותי, בעודי נעזר תוך כדי הליכה בקירות כמו במקל נחייה, הרגשתי כאילו אני צופה בסרט שבו אני משחק את עצמי. צפיתי במסדרונות של בתי כלא בעשרות ואולי מאות סרטים, אולם הפער בין הקולנוע למציאות היה עצום. במציאות, המסדרון המסויד לבן של כלא מיראמר היה הרבה יותר ארוך, ונראה לי באותו רגע כמו המסדרון הארוך ביותר בעולם. הוא הזכיר לי עדויות של מי שהיו כבר רגל אחת בעולם המתים, ובשובם, סיפרו שנסעו במסדרון ארוך ולבן אל המוות. גם עתה, כשאני כותב את הדברים, אני יכול לראות לנגד עיניי בבהירות את המסדרון הארוך הזה, והוא הולך ומתארך מרגע לרגע, מיום ליום, מחלום לחלום. ככל שחולף הזמן, המסדרון מתארך עוד ועוד בתודעתי, עד שאורכו יהיה מן הסתם כאורכה של קובה כולה: אלף מאתיים וחמישים קילומטרים. בחלום שחלמתי באותו לילה, אני צועד וצועד במסדרון הזה שנראה כמו מנהרה, וחושב שחייב להיות אור בקצה, אבל אין שום אור ואין שום סוף. אני ממשיך וממשיך לצעוד, ולעולם לא מגיע, לפחות לא עד שרוברט העיר אותי למחרת משנתי... ".
"יומה" הוא ספרו התשיעי של ירון אביטוב, סופר, עורך, מבקר ספרות ועיתונאי. ספריו הקודמים (ביניהם "הסתכלות, דו"ח מבתי חולים פסיכיאטריים", "אדון הסליחות", "הלילה של סנטיאגו", "חתונה כבר לא תצא מזה" ו"פתק מאמא") זכו לפרסים ספרותיים ולשבחי הביקורת.